הסכם בוררות ושטר בוררות: מה הופך אותם לתקפים, מה לכתוב בהם ומה קורה כשהם שותקים

המונח "שטר בוררות" נפוץ מאוד, אבל הוא לא מופיע בחוק הבוררות. החוק מכיר רק "הסכם בוררות": הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שכבר נתגלע, או שעשוי להתגלע בעתיד. כלומר, הסכם בוררות ושטר בוררות כפופים לאותם כללים לפי חוק הבוררות, וההבדל ביניהם מעשי בעיקרו: תניה בחוזה נכתבת לפני שיש סכסוך, ושטר בוררות נחתם אחרי שהסכסוך כבר פרץ. ומה שההסכם אינו מסדיר, החוק משלים בהוראות ברירת מחדל, שחלקן מפתיעות, למשל שהבורר אינו קשור בדין המהותי. המאמר מסביר מה הופך הסכם בוררות לתקף, מה קובעות הוראות ברירת המחדל, מה כדאי לכלול בשטר בוררות, ומה קורה כשאחד הצדדים פונה בכל זאת לבית המשפט.

עיקרי הדברים

  • בכתב – הסכם בוררות לפי החוק הוא הסכם בכתב, לסכסוך קיים או עתידי[1]
  • ברירות מחדל – כשההסכם שותק, חלות הוראות התוספת הראשונה לחוק, למשל בורר יחיד ופסק בתוך שלושה חודשים[1]
  • דין מהותי – ככלל הבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות ובסדרי הדין, אלא אם הוסכם אחרת[1]
  • עיכוב הליכים – צד שנתבע בבית המשפט צריך לבקש עיכוב לא יאוחר מהטענה הראשונה לגופו של עניין[1]

 

מה ההבדל בין הסכם בוררות לשטר בוררות?

לפי חוק הבוררות, הסכם בוררות הוא הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין הצדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו[1]. ההגדרה הזו כוללת שני מצבים: תניית בוררות בחוזה, שנכתבת מראש לסכסוכים עתידיים, והסכם שנחתם אחרי שהסכסוך כבר קיים, שבשפה המקובלת נקרא "שטר בוררות".

ההבדל המעשי גדול. תניית בוררות נכתבת כשהצדדים עדיין לא יודעים על מה יריבו, ולכן היא בדרך כלל קצרה וכללית: מי ימנה את הבורר ואיפה תתקיים הבוררות. שטר בוררות נכתב כשהמחלוקת כבר ידועה, ולכן אפשר לקבוע בו במדויק מה השאלות שהבורר יכריע, מי הבורר, מה לוחות הזמנים ואיך ינוהל ההליך. כשיש תניה בחוזה, הצדדים חותמים לעיתים על שטר בוררות כשהסכסוך פורץ, כדי להשלים את הפרטים.

הדרישה לכתב חשובה. הליכי חוק הבוררות, כמו מינוי בורר בידי בית המשפט, אישור הפסק וביטולו, בנויים על הסכם בוררות כפי שהוגדר. החוק גם אינו מונע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל פה[1]. כלומר, הסכמה בעל פה לבוררות אינה חסרת משמעות, אבל היא אינה נהנית מהמנגנונים שחוק הבוררות מעמיד להסכם בכתב.

ויש הבדל אחד שכדאי להכיר מחוץ לחוק הבוררות. בחוזה אחיד, כמו חוזה מודפס של חברה מול לקוחות, חזקה שתנאי הקובע כי כל סכסוך בין הספק ללקוח יידון בבוררות הוא תנאי מקפח, וכך גם תנאי שנותן לספק השפעה גדולה יותר על תנאי הבוררות[5]. החזקה אינה חלה על תניה שהספק והלקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסוים[5], ולכן שטר בוררות שנחתם אחרי שהסכסוך פרץ, במשא ומתן אמיתי, נמצא בדרך כלל במצב אחר מתניה מודפסת.

ויש גבול לנושאים. אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים[1]. סכסוך כספי, מחלוקת על חוזה או סכסוך בין שותפים במקרקעין הם נושאים מקובלים לבוררות. עניינים שהצדדים אינם יכולים להסדיר בהסכם ביניהם, אינם יכולים גם להימסר להכרעת בורר.

 

מה קובעות הוראות ברירת המחדל בחוק?

חוק הבוררות קובע שרואים הסכם בוררות כמכיל את ההוראות שבתוספת הראשונה לחוק, ככל שהן נוגעות לעניין, כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם[1]. כלומר, בנושאים שהתוספת מסדירה, מה שהצדדים לא קבעו נקבע עבורם. חלק מההוראות טכניות, אבל לחלקן השפעה גדולה על התוצאה:

  • מספר הבוררים – הבוררות תהיה לפני בורר יחיד, אם לא נקבע מספר בוררים גדול יותר[1].
  • מועד הפסק – הבורר צריך לתת את הפסק בתוך שלושה חודשים מהיום שהתחיל לדון בסכסוך, או שנדרש בכתב להתחיל לדון בו, לפי המוקדם, והוא רשאי להאריך את התקופה עד שלושה חודשים נוספים[1].
  • נימוק – הבורר ינמק את פסק הבוררות[1].
  • סעדים – הבורר רשאי לתת פסק הצהרתי, צו עשה או לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר שבית המשפט מוסמך לתת, וגם פסק ביניים[1].
  • הוצאות ושכר – הבורר רשאי להורות בדבר הוצאות הצדדים ושכרו, ואם לא הורה אחרת, בעלי הדין משלמים את שכרו והוצאותיו חלק כחלק[1].
  • מומחה – כשהכרעה טעונה מומחיות, הבורר רשאי למנות מומחה, ובעלי הדין רשאים להתנגד לחוות הדעת ולדרוש לחקור אותו[1].

ההוראה שמפתיעה רבים היא זו: הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה, ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שלפניו, והבורר לא יהיה קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט[1]. מי שרוצה שהבורר יכריע לפי הדין, כדאי שיכתוב זאת במפורש בהסכם.

לכך יש גם השלכה על הדרכים לתקוף את הפסק. אחת מעילות הביטול היא שהותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, והבורר לא עשה כן[1]. ומסלול של ערעור ברשות לבית המשפט קיים רק אם הצדדים התנו שהבורר יפסוק בהתאם לדין וגם הסכימו שאפשר לערער על הפסק, והוא מוגבל לטעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין[1]. כלומר, ההחלטה אם לחייב פסיקה לפי הדין משפיעה על כל מה שיקרה אחרי הפסק.

 

מה כדאי לכלול בשטר בוררות?

שטר בוררות טוב מצמצם מחלוקות על ההליך עצמו, כדי שהבוררות תעסוק בסכסוך ולא בשאלות טכניות. אלה הנושאים שכדאי לסגור:

✅ מה לכלול בשטר בוררות

  • הצדדים, ותיאור מדויק של המחלוקות שנמסרות להכרעה
  • זהות הבורר, או מנגנון מינוי ומה קורה אם הבורר לא יכול לכהן
  • האם הבורר מחויב לפסוק לפי הדין המהותי
  • האם חלים דיני הראיות וסדרי הדין, או הסדר אחר
  • לוח זמנים: כתבי טענות, דיונים ומועד לפסק
  • האם הפסק ניתן לערעור, ובאיזה מסלול
  • תיעוד הדיונים בפרוטוקול
  • מקום הבוררות ובית המשפט המוסמך לבקשות לפי החוק
  • שכר הבורר, אופן חלוקתו והפקדות
  • סודיות, ומה קורה אם אחד הצדדים לא משתף פעולה
  • שלב של גישור לפני הבוררות, אם רוצים בכך

הגדרת המחלוקות היא אחד הסעיפים החשובים בשטר. חריגה מסמכות היא עילה לביטול פסק הבוררות[1], ולכן ניסוח צר מדי עלול להשאיר שאלות מחוץ להכרעה, וניסוח רחב מדי עלול לפתוח פתח לטענה שהבורר הכריע במה שלא נמסר לו. כדאי לפרט את השאלות, ולצרף את כתבי הטענות אם כבר הוגשו בבית משפט.

סעיף נוסף שראוי לחשוב עליו הוא זהות הבורר. הבורר חייב לנהוג כלפי בעלי הדין בנאמנות, ואם מעל באמון שניתן בו, זכאי הנפגע לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה[1]. בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו אם נתגלה שאינו ראוי לאמון הצדדים, אם התנהגותו במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין, או אם נבצר ממנו למלא את תפקידו[1]. לכן כדאי לבקש מהבורר המיועד לגלות מראש כל קשר קודם לאחד הצדדים. בחוזי מקרקעין יש שיקולים נוספים, כמו מומחיות הבורר בתחום, שעולים בכל תניית בוררות בחוזי נדל"ן.

יש הסכמים שקובעים שלב של גישור לפני הבוררות. גישור, כהגדרתו בחוק בתי המשפט, הוא הליך שבו מגשר נועד עם בעלי הדין כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, בלי שיש בידו סמכות להכריע בו, והמגשר רשאי להיפגש עם כל צד בנפרד[3]. לכן כדאי לקבוע מראש מתי שלב הגישור מסתיים ומתי מתחילה הבוררות, ושמי שגישר בין הצדדים לא ישמש אחר כך כבורר באותו סכסוך בלי הסכמה מפורשת ובכתב של שניהם לאחר סיום הגישור.

ומה עם הזכויות שתלויות במועד? אם נקבע בהסכם שהתחלת הליכי בוררות או סיומם בתוך תקופה מסוימת יהיו תנאי מוקדם למימוש זכות, ונתגלע סכסוך, בית המשפט רשאי להאריך את התקופה, אף אם עברה, אם ראה שמן הצדק לעשות כן[1]. ועם זאת, כדאי לקבוע מועדים ריאליים מלכתחילה.

 

מה קורה אם צד פונה לבית המשפט למרות הסכם הבוררות?

הסכם בוררות אינו מונע מאיש להגיש תביעה לבית המשפט. הוא נותן לצד השני כלי: בקשה לעיכוב הליכים. כשהוגשה תובענה בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, וביקש בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים, בית המשפט יעכב את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך[1].

המועד קריטי. בקשה לעיכוב הליכים יכולה להיות מוגשת בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שבו המבקש טען לראשונה לגופו של עניין[1]. נתבע שטוען לגופו של עניין בלי לבקש עיכוב, עלול לאבד את האפשרות לבקש עיכוב הליכים, והתביעה תמשיך להתברר בבית המשפט. ובקשה כזו מוגשת לבית המשפט שבו הוגשה התובענה[2].

גם כשהתנאים מתקיימים, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות[1]. ואם בית המשפט החליט שהסכסוך לא יידון בבוררות, בטלה כל תניה שלפיה התחלת הליכי בוררות או סיומם הם תנאי מוקדם למימוש זכות בין הצדדים[1].

צריכים לנסח שטר בוררות או תניית בוררות?

לימור ארבל, עורכת דין, מנסחת הסכמי בוררות ושטרי בוררות בהתאם לסכסוך ולנכס שבמרכזו. כשהיא משמשת בוררת היא אינה מייצגת אף צד, אינה משמשת בוררת בסכסוך שבו ייעצה לאחד הצדדים, ואינה מייצגת צד בעניין שבו שימשה בוררת או מגשרת. לתיאום פגישה: 077-803-8648

 

מה קורה כשאין הסכמה על זהות הבורר?

זו תקלה שעלולה לקרות בתניות קצרות: יש הסכמה לבוררות, אבל לא על הבורר. החוק נותן לכך פתרון של מינוי בורר בידי בית המשפט. כשנתגלע סכסוך בעניין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין, למנות את הבורר[1]. זה נכון גם כשהבורר היה צריך להתמנות בידי הצדדים, בידי הבוררים שנתמנו או בידי צד שלישי[1].

לפני כן יש שלב חובה. בית המשפט לא ימנה בורר אלא אחרי שהמבקש שלח לצד השני הודעה בכתב, והצד השני לא נענה בתוך שבעה ימים מיום שנמסרה ההודעה[1]. אם נקבע שכל צד ימנה בורר, ההודעה נוקבת בשם הבורר שמינה המבקש ודורשת מהצד השני למנות בורר מצידו, ובכל מקרה אחר היא מציעה בורר ודורשת הסכמה למינויו[1]. ואם נקבע שכל צד ימנה בורר, בית המשפט רשאי, על פי בקשת הצד שמינה, למנות את הבורר שלו או אדם אחר כבורר יחיד[1].

ההסכם ממשיך לחייב גם כשמשתנים הצדדים. הסכם בוררות וסמכות הבורר על פיו כוחם יפה גם לגבי חליפיהם של הצדדים, למשל יורשים או מי שרכש זכויות, כשאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם[1]. בעסקאות מקרקעין, שבהן זכויות עוברות מיד ליד, יש לכך משמעות מעשית.

 

מה הבורר רשאי לעשות במהלך הבוררות?

לבורר יש סמכויות רחבות. לפי החוק הוא רשאי להזמין עדים ולהורות על המצאת מסמכים כפי שבית המשפט רשאי לעשות בתובענה שהוגשה לפניו[1], ולפי הוראות התוספת הראשונה, החלות אם לא הוסכם אחרת, הוא רשאי להורות לבעלי הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים[1]. אם צד לא מילא בלי סיבה מוצדקת הוראה של הבורר, הבורר רשאי, לאחר שהתרה בו, לדחות את התביעה, או למחוק את ההגנה ולפסוק כאילו הנתבע לא התגונן[1].

בעל דין שהוזמן כדין לישיבה ולא התייצב, הבורר רשאי לדון בהעדרו, ובלבד שהזהיר אותו מראש שכך ייעשה[1]. אבל אם הפסק ניתן כך, הבורר רשאי, על פי פנייה שהוגשה בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסר העתק הפסק, לבטל אותו ולחדש את הדיון, אם שוכנע שבעל הדין נעדר מסיבה מוצדקת[1].

ובית המשפט ממשיך לעמוד ברקע. לגבי בוררות, נתונות לבית המשפט סמכויות למתן סעד, ובהן הזמנת עדים, עיקול נכסים, עיכוב יציאה מהארץ, מינוי כונס נכסים וצווי עשה ולא תעשה[1]. בקשה כזו יכולה להיות מוגשת גם לפני שנתמנה בורר, לאחר שהמבקש נתן לצד השני הודעה בכתב כאמור בסעיף 8(ב), כלומר הודעה שמציעה בורר או נוקבת בבורר שמינה[1]. והגשת בקשה לבית המשפט בקשר לבוררות אינה מעכבת את מהלך הבוררות, אלא אם בית המשפט או הבורר הורו על כך[1].

 

מה מחייב פסק הבוררות בסוף?

פסק הבוררות יהיה בכתב, וייחתם בידי הבורר בציון תאריך החתימה[1]. בכפוף להוראות על ביטול ואישור, ובאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, פסק בוררות מחייב את בעלי הדין וחליפיהם כמעשה בית דין[1]. כלומר, אי אפשר לחזור ולהתדיין על אותו סכסוך בבית המשפט.

כדי לבצע את הפסק בכפייה, צריך לבקש מבית המשפט לאשר אותו, ומשאושר, דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט[1]. בקשה לאישור פסק בוררות פטורה מאגרה[4]. ההליך הזה, וגם האפשרות לבקש את ביטולו, מוסדרים בחוק הבוררות, ולכן כדאי שהסכם הבוררות ייכתב מתוך הבנה של כל השלבים, ולא רק של השלב הראשון.

 

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין שטר בוררות לתניית בוררות?

מבחינת חוק הבוררות אין הבדל: שניהם הסכם בוררות, כלומר הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע או שעשוי להתגלע בעתיד. ההבדל מעשי. תניית בוררות נכתבת בחוזה לפני שיש סכסוך, ולכן היא בדרך כלל כללית. שטר בוררות נחתם אחרי שהסכסוך פרץ, ולכן אפשר לקבוע בו במדויק את השאלות שבמחלוקת, את זהות הבורר, את לוחות הזמנים ואת סדרי הדיון. בחוזה אחיד יש לכך גם משמעות נוספת: תניית בוררות מודפסת עשויה להיחשב תנאי מקפח, בעוד שתניה שהצדדים הסכימו עליה במיוחד אינה כפופה לחזקה הזו.

האם הסכם בוררות בעל פה תקף?

חוק הבוררות מגדיר הסכם בוררות כהסכם בכתב, והמנגנונים שלו, כמו מינוי בורר בידי בית המשפט, עיכוב הליכים, אישור הפסק וביטולו, בנויים על הסכם כזה. עם זאת, החוק אינו מונע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל פה. לכן כדאי תמיד לחתום על הסכם בכתב.

האם הבורר חייב לפסוק לפי החוק?

לא, אלא אם הוסכם על כך. לפי התוספת הראשונה לחוק הבוררות, שחלה כשההסכם אינו קובע אחרת, הבורר אינו קשור בדין המהותי, בדיני הראיות או בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט, והוא פוסק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שלפניו. מי שרוצה פסיקה לפי הדין כדאי שיכתוב זאת במפורש. התניה כזו היא גם תנאי לערעור ברשות לבית המשפט, אבל אינה מספיקה לבדה: נדרשת גם הסכמה שהפסק ניתן לערעור כזה.

מה עושים אם הצד השני הגיש תביעה לבית המשפט למרות הסכם הבוררות?

מגישים לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים. לפי חוק הבוררות, בית המשפט יעכב את ההליכים בין הצדדים להסכם, אם המבקש היה מוכן, ועדיין מוכן, לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה. את הבקשה צריך להגיש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שבו המבקש טען לראשונה לגופו של עניין. בית המשפט רשאי שלא לעכב אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

הסכם בוררות
הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע או שעשוי להתגלע בעתיד, בין שנקוב בו שם הבורר ובין אם לאו.
שטר בוררות
כינוי מקובל להסכם בוררות שנחתם אחרי שהסכסוך כבר פרץ. מבחינת חוק הבוררות זהו הסכם בוררות לכל דבר.
התוספת הראשונה
הוראות ברירת המחדל שבחוק הבוררות, שרואים כל הסכם בוררות כמכיל אותן כשאין כוונה אחרת משתמעת ממנו.
עיכוב הליכים
החלטה של בית המשפט לעצור תביעה שהוגשה בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות, לבקשת צד להסכם הבוררות.
מעשה בית דין
העיקרון שלפיו אי אפשר להתדיין שוב על סכסוך שהוכרע. פסק בוררות מחייב את הצדדים וחליפיהם כמעשה בית דין.
פסק ביניים
פסק בוררות שמכריע בחלק מהשאלות שבמחלוקת לפני ההכרעה הסופית.
חוזה אחיד
חוזה שתנאיו נקבעו מראש בידי צד אחד כדי לשמש חוזים רבים. תניית בוררות כללית בחוזה כזה עשויה להיחשב תנאי מקפח.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי במועד הכתיבה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

רוצים הסכם בוררות שמתאים לסכסוך שלכם?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, מנסחת שטרי בוררות ותניות בוררות בחוזים, ומסבירה מראש את היקף השירות ואת העלויות. לתיאום פגישה: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.