אישור פסק בוררות: איך מגישים, מה המועדים, ומה קורה אחרי האישור

הבוררות הסתיימה, הפסק ניתן, והצד שזכה מגלה שהצד השני לא משלם. פסק הבוררות קובע מי צודק, אבל כדי לבצע אותו בכפייה צריך עוד צעד: אישור פסק בוררות בבית המשפט. רק אחרי האישור דין הפסק כדין פסק דין של בית המשפט, ואז אפשר להגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. ההליך עצמו פטור מאגרה, אבל יש בו מועדים שחשוב להכיר, בעיקר לצד שרוצה להתנגד: 15 ימים מהמצאת ההודעה על הבקשה. המאמר מסביר מי מגיש ואיפה, מה מצרפים, מה הצד השני יכול לעשות, מה קורה כשיש בקשת ביטול או ערעור, ומה קורה אחרי האישור.

עיקרי הדברים

  • אחרי האישור – דין הפסק לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט[1]
  • 15 ימים להתנגד – המשיב יכול להתנגד בבקשה לביטול (או בערעור ברשות, אם הוסכם עליו), ואם לא התנגד, בית המשפט מאשר בלי לשמוע את הצדדים[2]
  • פטור מאגרה – בקשה לאישור פסק בוררות פטורה מאגרה[3]
  • ביטול אחרי אישור – לא תישמע בקשת ביטול, למעט בעילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי[1]

 

למה צריך אישור פסק בוררות?

בוררות היא הליך פרטי. הבורר מכריע בסכסוך, אבל אין לו את הכלים של בית משפט לאכוף את ההכרעה. כאן נכנס האישור: בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין, לאשר פסק בוררות, ומשאושר הפסק, דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט[1].

המשמעות המעשית נוגעת בעיקר לביצוע. חוק ההוצאה לפועל עוסק בביצוע "פסק דין", שמוגדר כפסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי[4]. פסק בוררות שאושר מקבל את המעמד הזה, והזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצועו[1][4]. לפני האישור, הפסק מחייב את הצדדים, אבל אינו פסק דין שאפשר לפתוח בו תיק הוצאה לפועל.

האישור אינו בדיקה מחודשת של הסכסוך. בית המשפט אינו שואל אם הבורר צדק. הצד שמתנגד לאישור יכול לעשות זאת רק בדרך של בקשה לביטול הפסק, מאחת העילות שבחוק, או במסגרת ערעור ברשות כשהוסכם על מסלול כזה[1]. ואם אין התנגדות, ההליך פשוט: בית המשפט או הרשם מאשרים את הפסק בלי שיש צורך לשמוע את בעלי הדין[2].

ויש גם דרך עקיפה: חוק הבוררות אינו מונע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק הבוררות[1]. אבל ברוב המקרים בקשה לאישור היא הדרך הישירה והפשוטה יותר.

 

מי מגיש בקשה לאישור, ולאיזה בית משפט?

כל בעל דין רשאי לבקש לאשר את הפסק[1]. בדרך כלל מגיש הצד שזכה, כי הוא רוצה לבצע את הפסק. אבל לפעמים גם לצד שהפסיד יש עניין בוודאות משפטית, למשל כשהפסק מסדיר חלוקה של נכס או התחייבויות הדדיות.

מבחינת הסמכות העניינית, "בית המשפט" לפי חוק הבוררות הוא בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות[1], ולכן בדרך כלל זה בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, לפי סכום הסכסוך ונושאו. מבחינת המקום, בקשה לפי חוק הבוררות, למעט בקשה לעיכוב הליכים, מוגשת לבית המשפט של אחד המקומות האלה: מקום מגוריו או מקום עסקו של המשיב או של אחד המשיבים, המקום שבו התנהלה הבוררות או נועדה להתנהל, המקום שבו אירע המעשה שעליו מוסבה הבוררות, או בית המשפט שעליו הסכימו בעלי הדין[2]. אם הסכם הבוררות קובע בית משפט מוסכם, כדאי להתחיל משם.

ומה העלות? בקשה לאישור פסק בוררות פטורה מאגרה[3]. לשם השוואה, בקשה לביטול פסק בוררות מחויבת באגרה של הליך שאין לו שווי כספי[3], שבשנת 2026 היא 774 ש"ח בבית משפט השלום ו-1,363 ש"ח בבית המשפט המחוזי[3]. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה[3].

 

איך מגישים בקשה לאישור פסק בוררות?

תקנות סדרי הדין בענייני בוררות קובעות את הצורה. בעל דין שרוצה באישור מגיש בקשה בצורת הודעה, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת לתקנות, ומצרף עותק של פסק הבוררות חתום בידי הבורר, ועוד העתקים כמספר המשיבים לשם המצאה לכל משיב[2].

הטופס עצמו מבהיר למשיב מה מצופה ממנו: הוא מודיע לו שהמבקש הגיש לבית המשפט עותק של פסק בוררות כדי שבית המשפט יאשר אותו, ומזהיר שאם לא יגיש בקשה לביטול הפסק על סמך אחת העילות שבחוק בתוך המועד שנקבע, בית המשפט רשאי לאשר את הפסק[2]. לכן המצאה תקינה של ההודעה למשיב חשובה: ממנה נספרים 15 הימים שלו.

✅ מה להכין לבקשה לאישור פסק בוררות

  • עותק של פסק הבוררות חתום בידי הבורר
  • העתקים נוספים כמספר המשיבים, לשם המצאה
  • הודעה לפי טופס 3 שבתוספת לתקנות
  • מומלץ: הסכם הבוררות, כדי לבדוק אם נקבע בית משפט מוסכם או מסלול ערעור
  • מומלץ: אם הבורר תיקן או השלים את הפסק, ההחלטה בפנייה
  • מומלץ: תיעוד המועד שבו הפסק ניתן או נמסר לכל צד

לפני ההגשה כדאי לבדוק אם יש בפסק טעות טכנית. הבורר רשאי, על פי פניית בעל דין ולאחר שניתנה לאחרים הזדמנות לטעון, לתקן או להשלים את הפסק אם נפלה בו טעות סופר, טעות בחישוב וכדומה, אם הוא לקוי בעניין שאינו נוגע לגוף הסכסוך, או אם חסרה בו הוראה בדבר ריבית או הוצאות[1]. פנייה בעניין ריבית או הוצאות צריכה להגיע לבורר בתוך 30 ימים מיום מתן הפסק או מסירתו[1]. פנייה כזו משפיעה גם על המועדים: הבורר מחליט בה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הודעה עליה לבעלי הדין האחרים, ו-45 הימים להגשת בקשת ביטול נספרים מהיום שבו החליט, או שהיה צריך להחליט, בפנייה[1]. וגם בית המשפט רשאי לתקן טעויות סופר וליקויים שאינם נוגעים לגוף הסכסוך תוך כדי הדיון בבקשה לאישור[1].

 

מה יכול הצד השני לעשות?

ככלל, הדרך של המשיב להתנגד היא בקשה לביטול הפסק. בית המשפט לא ייזקק להתנגדות לאישור פסק בוררות אלא בדרך של בקשה לביטולו, או במסגרת ערעור ברשות כשהוסכם על כך[1]. ולפי התקנות, המשיב רשאי להתנגד לאישור בדרך של בקשת ביטול בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה, ובלבד שלא יאחר מהמועד שבחוק; לא התנגד, בית המשפט או הרשם יאשרו את הפסק בלי צורך לשמוע את בעלי הדין[2].

המועד שבחוק הוא 45 ימים מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני מי שמבקש את הביטול, או מהיום שנמסר לו העתק הפסק בידי הבורר או בידי בעל דין, אם ניתן שלא בפניו, ואם הייתה פנייה לבורר לתיקון הפסק, מהיום שבו החליט או היה צריך להחליט בה[1]. כלומר, שני מועדים רצים במקביל, וחל המוקדם מביניהם[2]. מי שקיבל הודעה על בקשה לאישור צריך לפעול בתוך 15 ימים, גם אם עדיין לא חלפו 45 ימים מקבלת הפסק. בית המשפט רשאי להאריך את המועד שבחוק מטעמים מיוחדים שיירשמו[1].

ומה אם הפסק כבר אושר? בית המשפט לא ייזקק לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר[1]. החריג היחיד הוא עילת הביטול שלפיה קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד, ובעילה זו המועד נספר מהיום שבו התגלו העובדות שמשמשות לה יסוד[1]. לעומת זאת, בקשת ביטול בטענה שלא היה הסכם בוררות בר תוקף פטורה אמנם ממועד 45 הימים, אבל גם היא לא תישמע אחרי שהפסק אושר. לכן גם מי שטוען שלא היה הסכם בוררות צריך להגיש בקשת ביטול בתוך 15 הימים מהמצאת ההודעה על הבקשה לאישור[1][2].

העילות לביטול, והסיכוי שבית המשפט יקבל אותן, הן נושא בפני עצמו. בית המשפט רשאי לדחות בקשה לביטול גם כשקיימת עילה, אם לא נגרם עיוות דין, ולא יבטל את הפסק כולו אם אפשר לבטל רק חלק ממנו, להשלים אותו, לתקן אותו או להחזיר אותו לבורר[1]. מי ששוקל להתנגד צריך לבחון את הדברים האלה לעומק במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות, ובמהירות.

 

מה קורה כשהוגשה בקשה לביטול?

כשהוגשה בקשה לביטול, בית המשפט דן בה, והחוק קובע מה קורה בסוף: אם בקשת הביטול נדחתה, בית המשפט יאשר את פסק הבוררות, אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו[1]. אם בית המשפט דחה את הבקשה רק בחלקה, או השלים או תיקן את הפסק עקב הדיון, הוא יאשר את הפסק במידה שלא בוטל, או כפי שהושלם או תוקן[1].

אפשרות נוספת היא החזרת הפסק לבורר. כשבית המשפט מחליט להחזיר פסק לבורר, הבורר פוסק בתוך שלושה חודשים מיום ההחלטה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת[1]. בפועל המשמעות היא עוד סבב לפני שאפשר יהיה לאשר את הפסק המתוקן.

ובזמן שההליכים מתנהלים, הזוכה לא חייב לחכות בידיים ריקות. משהוגשה בקשה לאישור פסק בוררות או לביטולו, בית המשפט רשאי להורות על עיקול נכסי בעל הדין שנגדו ניתן הפסק, על עיכוב יציאתו מן הארץ או על מתן ערובה למילוי הפסק[1]. הבקשה יכולה להיות בעל פה, ובית המשפט רשאי לפטור את המבקש ממתן ערובה, וחלות על הסעד ההוראות הכלליות בדבר סעדים אלה, בשינויים המחויבים[1]. כלי כזה חשוב כשיש חשש שנכסים יוברחו עד להכרעה.

קיבלתם פסק בוררות ורוצים לאשר או להתנגד?

לימור ארבל, עורכת דין, בודקת את הפסק ואת הסכם הבוררות, בהליך שבו לא שימשה בוררת, מסבירה את המועדים ואת האפשרויות, ומלווה הגשת בקשות לאישור פסק בוררות. לתיאום פגישה: 077-803-8648

 

מה עושים כשהפסק ניתן לערעור?

כשהצדדים קבעו בהסכם הבוררות מסלול של ערעור לפני בורר, חשוב לדעת איזה פסק מאשרים. לפי החוק, "פסק הבוררות" לעניין זה הוא פסק הבוררות בערעור, או פסק הבורר הראשון אם לא הוגש ערעור או שחלף המועד להגשתו[1]. כלומר, את הפסק הראשון אפשר לאשר רק אם לא הוגש עליו ערעור או בחלוף המועד להגשתו. בנוסף, כשנקבע ערעור לפני בורר, אפשר לבקש את ביטול הפסק רק משתי עילות, ואי אפשר לבקש רשות ערעור לבית המשפט[1].

כשהצדדים קבעו מסלול של ערעור ברשות בית המשפט והוגש ערעור, בית המשפט לא ייזקק לבקשת ביטול, והטענות לביטול הפסק מועלות במסגרת הערעור עצמו[1]. ואם הערעור נדחה, בית המשפט יאשר את הפסק אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו[1]. גם כאן, הכול מתחיל בהסכם הבוררות, ולכן כשמנסחים תניית בוררות בחוזי נדל"ן כדאי להחליט מראש אם רוצים מסלול ערעור ואיזה.

 

מה קורה אחרי שהפסק אושר?

אחרי האישור, הפסק הוא פסק דין לכל דבר, פרט לערעור[1]. הזוכה רשאי להגיש בקשה לביצוע לכל לשכת הוצאה לפועל[4]. לפי חוק ההוצאה לפועל, בקשה לביצוע פסק דין מוגשת אחרי שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד, אחרי שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, ואם פסק הדין ניתן שלא במעמד החייב והזוכה נדרש להמציאו, 30 הימים נספרים מיום ההמצאה[4]. רשם ההוצאה לפועל רשאי, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להתיר הגשה מוקדמת כשיש חשש שהעיכוב עלול לסכל את הביצוע[4]. כדאי גם לא להתעכב יותר מדי: כשבקשת ביצוע מוגשת בחלוף שנה מהמועד שבו אפשר היה להגיש אותה, לתקופת העיכוב תתווסף לסכום, ככלל, רק ריבית שקלית, בכפוף לחריגים שבחוק[4].

על ההחלטה של בית המשפט עצמה אפשר לערער, אבל רק ברשות: החלטה של בית המשפט לפי חוק הבוררות ניתנת לערעור ברשות, והחלטה של רשם ניתנת לערעור לפי פקודת הרשמים[1]. זו עוד סיבה להעלות את כל הטענות כבר בשלב הבקשה לביטול, ולא לסמוך על שלב מאוחר יותר.

ומה עם שכר הבורר? בעלי הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו בסכומים, בחלקים ובמועדים שקבע, כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות, וצד ששילם את חלקו של הצד השני רשאי לחזור אליו ולהיפרע ממנו[1]. בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין, להפחית שכר מוגזם שקבע הבורר שלא על דעת בעלי הדין, אבל בקשה כזו אפשר להגיש רק אחרי מתן הפסק ולא אחרי המועד שבחוק לבקשת ביטול[1].

כל השלבים האלה, מהסכם הבוררות ועד הביצוע, מוסדרים בחוק הבוררות, ושווה להכיר אותם עוד לפני שהבוררות מתחילה.

 

שאלות ותשובות

האם אפשר להגיש פסק בוררות להוצאה לפועל בלי אישור?

לא. חוק ההוצאה לפועל עוסק בביצוע פסק דין, שמוגדר כפסק דין או החלטה של בית משפט בעניין אזרחי. פסק בוררות מקבל את המעמד הזה רק אחרי שבית המשפט אישר אותו: משאושר, דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט. לכן קודם מגישים בקשה לאישור, ואחר כך בקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מלבד זאת, החוק אינו מונע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק הבוררות.

כמה זמן יש לצד השני להתנגד לאישור פסק בוררות?

לפי תקנות סדרי הדין בענייני בוררות, המשיב רשאי להתנגד בדרך של בקשה לביטול הפסק בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההודעה על הבקשה לאישור, ובלבד שלא יאחר מהמועד שבחוק, שהוא ככלל 45 ימים מיום מתן הפסק או מסירתו. גם מי שטוען שלא היה הסכם בוררות בר תוקף צריך להגיש את בקשת הביטול לפני שהפסק מאושר. אם לא התנגד, בית המשפט או הרשם יאשרו את הפסק בלי צורך לשמוע את בעלי הדין.

כמה עולה בקשה לאישור פסק בוררות?

בקשה לאישור פסק בוררות פטורה מאגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות). לעומת זאת, בקשה לביטול פסק בוררות מחויבת באגרה של הליך שאין לו שווי כספי, שבשנת 2026 היא 774 ש"ח בבית משפט השלום ו-1,363 ש"ח בבית המשפט המחוזי. הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה. שכר טרחת עורך דין אינו קבוע בתקנות.

האם אפשר לבטל פסק בוררות אחרי שאושר?

ככלל לא. בית המשפט לא ייזקק לבקשת ביטול שהוגשה אחרי שפסק הבוררות אושר. החריג הוא עילת הביטול שלפיה קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור, ובעילה זו המועד נספר מהיום שבו התגלו העובדות שמשמשות לה יסוד. על החלטת בית המשפט עצמה אפשר לערער ברשות.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

אישור פסק בוררות
החלטה של בית המשפט שלפיה דין פסק הבוררות לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית המשפט.
טופס 3
הטופס שבתוספת לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, שבו מוגשת הבקשה לאישור פסק בוררות כהודעה למשיב.
המצאה
מסירה רשמית של מסמך לצד בהליך. ממועד המצאת ההודעה נספרים 15 הימים להתנגדות.
בקשה לביטול פסק בוררות
הדרך היחידה להתנגד לאישור פסק בוררות, מלבד ערעור ברשות כשהוסכם עליו. מוגשת רק מאחת העילות שבחוק.
החזרת הפסק לבורר
החלטה של בית המשפט להחזיר את הפסק לבורר, שפוסק בתוך שלושה חודשים, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
עיקול זמני
צו שבית המשפט רשאי לתת אחרי הגשת בקשה לאישור או לביטול, כדי להבטיח את ביצוע הפסק.
לשכת ההוצאה לפועל
הגוף שמבצע פסקי דין בכפייה, בין היתר באמצעות עיקולים. פסק בוררות שאושר מוגש אליה כפסק דין.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי ואת התעריפים במועד הכתיבה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

צריכים לאשר פסק בוררות?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, מלווה הגשת בקשות לאישור פסק בוררות ובודקת מראש את המועדים, את בית המשפט המוסמך ואת המסמכים הנדרשים, ומסבירה מראש את היקף השירות ואת העלויות. לתיאום פגישה: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.