הסכם ממון אחרי החתונה: מתי עושים, איך מאשרים בבית המשפט וכמה זה עולה

רוב הזוגות לא חושבים על הסכם ממון לפני החתונה. השאלה עולה אחר כך: כשקונים דירה בעזרת ההורים, כשמתקבלת ירושה, כשאחד מבני הזוג פותח עסק, או כשאחד מהם רוצה לרשום את הדירה גם על שם השני. הסכם ממון אפשר לעשות גם אחרי החתונה, אבל כאן אין קיצור דרך: אימות אצל נוטריון אפשרי רק לפני הנישואין, ואצל רושם הנישואין לפני הנישואין או בשעת עריכתם, ואחריהם ההסכם טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי. המאמר מסביר מתי כדאי לעשות הסכם ממון במהלך הנישואין, איפה מאשרים אותו, איך מגישים את הבקשה וכמה זה עולה, מה כדאי לכלול בו, ומה ההבדל בינו לבין הסכם גירושין.

עיקרי הדברים

  • אחרי החתונה, רק בית משפט או בית דין – נוטריון מאמת רק הסכם שנכרת לפני הנישואין, ורושם נישואין גם בשעת עריכתם[1]
  • התנאי לאישור: הסכמה חופשית והבנה – של שני בני הזוג, את משמעות ההסכם ותוצאותיו[1]
  • אגרת אישור בבית המשפט לענייני משפחה – 541 ש"ח החל מיולי 2026, ובנוסף אגרת פרוטוקול של 86 ש"ח, ואפשר לבקש פטור[2][3]
  • העברת זכות בדירה לבן הזוג בלי תמורה – פטורה ממס שבח, כשאין תמורה גם לא עקיפה[4]

 

אפשר לעשות הסכם ממון אחרי החתונה?

כן. חוק יחסי ממון בין בני זוג מגדיר הסכם ממון כהסכם בין בני זוג שמסדיר את יחסי הממון ביניהם, וקובע שההסכם וכל שינוי בו חייבים להיות בכתב[1]. החוק לא מגביל את המועד, ובני זוג רשאים לחתום על הסכם גם אחרי שנים של נישואין.

ההבדל הוא בדרך שבה ההסכם מקבל תוקף. הסכם ממון, וגם כל שינוי בו, טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי שיש לו סמכות בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג[1]. שתי החלופות הפשוטות יותר, אימות בידי רושם הנישואין ואימות בידי נוטריון, מיועדות להסכם שנכרת לפני הנישואין, ואצל רושם הנישואין גם בשעת עריכתם[1]. כלומר, מי שחותם אחרי החתונה צריך להגיש בקשה לאישור.

מה בודקים באישור? החוק קובע שבית המשפט או בית הדין לא ייתנו את האישור אלא אחרי שנוכחו שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו[1]. זו לא בדיקה של "מי יצא נשכר", אלא של רצון אמיתי ומודע של שני הצדדים.

 

מתי כדאי לעשות הסכם ממון במהלך הנישואין?

כדי להבין למה בכלל צריך הסכם אחרי החתונה, כדאי לזכור מה קורה בלעדיו. בני זוג שלא עשו הסכם ממון ייחשבו כמי שהסכימו להסדר איזון המשאבים[1]. לפי ההסדר, בסיום הנישואין כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי כלל הנכסים, למעט, בין היתר, נכסים שהיו להם ערב הנישואין, נכסים שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן[1].

על הנייר זה ברור. בפועל, השאלות מתחילות כשהנכסים מתערבבים. דירה שהתקבלה בירושה ושופצה מכספים משותפים. דירה שנקנתה לפני החתונה, והמשכנתה עליה משולמת מהמשכורות של שניהם. הורים שנותנים כסף לרכישת דירה, ולא ברור אם זו מתנה לבנם או לבת הזוג, או הלוואה. עסק שהוקם בזמן הנישואין, והערך שלו עלה. בכל המצבים האלה, הסכם בכתב שמסביר מה התכוונו בני הזוג, ושאושר כדין, יכול לחסוך ויכוח עתידי.

מצבים נפוצים נוספים הם רכישה של דירה בבעלות משותפת, כשבני הזוג תרמו להון העצמי סכומים שונים, ונישואים שבהם אחד מבני הזוג מבקש להבטיח נכס לילדיו מנישואים קודמים. ובכל הנוגע לדירות, שווה לקרוא גם על הסכם ממון וזכויות בנדל"ן, כי שם נמצאות רוב המחלוקות.

 

בבית המשפט או בבית הדין: איפה מאשרים הסכם ממון?

החוק מאפשר את שתי האפשרויות: בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הדתי שיש לו סמכות שיפוט בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג[1]. החוק גם קובע שהוא אינו בא לשנות מסמכות השיפוט של בתי הדין הדתיים, ושבעניין שהחוק דן בו, גם בית דין דתי ינהג לפי הוראות החוק, אלא אם בעלי הדין הסכימו לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי[1].

מה זה אומר בפועל? הבחירה בין הערכאות היא החלטה שכדאי לקבל בייעוץ, כי היא יכולה להשפיע אם בעתיד יתגלעו מחלוקות. במאמר הזה נתמקד בדרך הנפוצה, בית המשפט לענייני משפחה, שעליה יש הנחיות מפורטות של הרשות השופטת.

 

איך מגישים בקשה לאישור הסכם ממון, וכמה זה עולה?

לפי הרשות השופטת, לבקשה לאישור הסכם ממון מצרפים טופס "הרצאת פרטים", המכונה גם טופס 3, וכשבני הזוג מיוצגים בידי עורכי דין, גם ייפוי כוח חתום. את הבקשה והמסמכים מגישים בעותק מודפס אחד[2]. בקשה חדשה מוגשת לבית המשפט שבתחום שיפוטו מקום המגורים המשותף של בני הזוג[2].

אפשר להגיש בהגעה למזכירות בית המשפט, או בדואר רשום בצירוף קבלה על תשלום האגרה, והגשה באינטרנט, דרך נט המשפט, אפשרית לעורכי דין בלבד. לא ניתן להגיש בפקס[2]. כלומר, בני זוג יכולים להגיש בקשה גם בעצמם. בדף השירות של הרשות השופטת יש גם דוגמה לבקשה, אבל השימוש בה אינו חובה[2].

הבקשה חייבת באגרה. האגרה בעד אישור הסכם בין בני זוג, כשאין ביניהם הליך תלוי ועומד, היא 541 ש"ח החל מיולי 2026[3], ובנוסף משולמת אגרת פרוטוקול של 86 ש"ח[3]. מי שאין לו יכולת כלכלית יכול להגיש בקשה לפטור מאגרה[2]. אחרי ההגשה הבקשה עוברת להחלטה שיפוטית, ואפשר לעקוב אחריה במערכת נט המשפט[2]. מכיוון שבית המשפט צריך להשתכנע בהסכמה החופשית ובהבנה של שני בני הזוג[1], הוא עשוי לזמן אותם לפניו.

רוצים לעשות הסכם ממון אחרי החתונה?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, מסייעת בעריכת ההסכם ובהגשת הבקשה לאישור, עם דגש על דירות ונכסים. לתיאום פגישה: 077-803-8648

 

מה כדאי לכלול בהסכם ממון שנעשה אחרי החתונה?

ההבדל המרכזי בין הסכם לפני החתונה להסכם אחריה הוא שאחרי החתונה כבר יש היסטוריה. לכן הסכם טוב מתחיל בתמונת מצב: אילו נכסים יש לכל אחד מבני הזוג ביום החתימה, מה היה לכל אחד לפני הנישואין, ומה התקבל במתנה או בירושה. משם עוברים לשאלה העיקרית: מה דינם של נכסים שכבר נצברו, ומה דינם של נכסים שיצטברו מכאן והלאה.

בדירה, כדאי לפרט מי מימן מה, מה דין המשכנתה ועליית הערך, ומה יקרה אם הדירה תימכר ובני הזוג יקנו דירה אחרת. כשהורים עוזרים ברכישה, כדאי לכתוב אם הסכום ניתן כמתנה, למי מבני הזוג, או כהלוואה. ואם במסגרת ההסכם בני הזוג רוצים לשנות את הרישום, למשל להעביר חלק בדירה משם אחד לשם שניהם, כדאי לבדוק את המיסוי מראש. לפי חוק מיסוי מקרקעין, מכירת זכות במקרקעין בלי תמורה מיחיד לקרובו, ובכלל זה לבן הזוג, פטורה ממס שבח[4]. אבל "תמורה" בחוק כוללת גם תמורה עקיפה ובשווה כסף[4], ולכן כשההעברה היא חלק מוויתור הדדי או מנטילת משכנתה, צריך לבדוק אם היא באמת "בלי תמורה", ועל מס הרכישה ועל שאר ההיבטים כדאי לקרוא לגבי העברת דירה ללא תמורה בין בני משפחה.

וכדאי לחשוב גם על הגנה. החוק מאפשר לבית המשפט או לבית הדין, לבקשת אחד מבני הזוג, לנקוט אמצעים לשמירת זכויות לפי הסכם ממון, כשהשני עשה פעולה שיש בה כדי לסכל אותן, או כשיש חשש סביר שיעשה זאת, ובין היתר לצוות על רישום הערה בפנקס שבו רשום נכס של אחד מבני הזוג[1].

✅ לפני שחותמים על הסכם ממון אחרי החתונה

  • רשימת נכסים מעודכנת של כל אחד מבני הזוג, וחובות
  • מסמכים על מה שהיה לכל אחד לפני הנישואין, ועל מתנות וירושות
  • נסחי טאבו, חוזי רכישה ומסמכי משכנתה לכל דירה
  • החלטה מה דין נכסים שכבר נצברו, ומה דין נכסים עתידיים
  • בדיקת מיסוי, אם ההסכם כרוך בשינוי רישום של דירה
  • בחירה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי
  • אם יש ילדים מנישואים קודמים: צוואה במקביל

 

מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם גירושין?

הסכם ממון נעשה בדרך כלל כדי להסדיר את היחסים בזמן שהנישואין נמשכים, ומה יקרה אם וכאשר יסתיימו. הסכם גירושין נעשה כשבני הזוג כבר נפרדים, והוא מסדיר את חלוקת הרכוש בפועל, ולעיתים גם נושאים נוספים. הרשות השופטת מטפלת בשני סוגי הבקשות באותו שירות, "בקשה לקבלת אישור הסכם גירושין או אישור הסכם ממון בין בני זוג"[2]. והחוק קובע שהסכם בין בני זוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין בבית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר[1].

כשהזוגיות כבר במשבר, השאלות משתנות. החוק מאפשר במקרים מסוימים להקדים את המועד לאיזון המשאבים עוד לפני פקיעת הנישואין, למשל כשחלפה שנה מפתיחת הליך להתרת נישואין או לחלוקת רכוש[1]. בשלב הזה, עיקר השאלות נוגע לחלוקת רכוש בגירושין כשיש דירה, ולעיתים קרובות גם לשמאות מקרקעין בגירושין, כדי לקבוע כמה שווה הדירה.

 

שאלות ותשובות

אפשר לעשות הסכם ממון אחרי החתונה בלי עורך דין?

כן. לפי הרשות השופטת, בקשה לאישור הסכם ממון אפשר להגיש בהגעה למזכירות בית המשפט או בדואר רשום, וההגשה המקוונת מיועדת לעורכי דין בלבד. עם זאת, ניסוח ההסכם עצמו משפיע על התוצאה בעתיד, ולכן כדאי לשקול ייעוץ משפטי, ולעיתים לכל אחד מבני הזוג בנפרד.

כמה עולה לאשר הסכם ממון אחרי החתונה?

בבית המשפט לענייני משפחה, האגרה בעד אישור הסכם בין בני זוג, כשאין ביניהם הליך תלוי ועומד, היא 541 ש"ח החל מיולי 2026, ובנוסף משולמת אגרת פרוטוקול של 86 ש"ח. אגרות בית המשפט לענייני משפחה מתעדכנות בינואר וביולי. מי שאין לו יכולת כלכלית יכול לבקש פטור. שכר טרחת עורך דין, אם מתמנה, נקבע בנפרד.

האם הסכם ממון אחרי החתונה יכול לחול גם על נכסים שכבר נצברו?

הסכם ממון מסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג, ובני הזוג יכולים לקבוע בו גם מה דינם של נכסים שכבר נצברו, בכפוף לאישור. חשוב לפרט את תמונת המצב ביום החתימה, ובית המשפט יאשר רק אם שוכנע ששני בני הזוג מסכימים בחופשיות ומבינים את המשמעות.

מה ההבדל בין אישור בבית המשפט לענייני משפחה לאישור בבית הדין הדתי?

שתי הערכאות מוסמכות לאשר הסכם ממון לפי החוק, בתנאי שבית הדין הוא בעל הסמכות בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג. החוק קובע שגם בית דין דתי ינהג לפי הוראותיו, אלא אם בעלי הדין הסכימו לפניו להתדיין לפי הדין הדתי. את הבחירה כדאי לעשות בייעוץ.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

הסכם ממון
הסכם בכתב בין בני זוג שמסדיר את יחסי הממון ביניהם. אחרי החתונה הוא טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי.
הסדר איזון המשאבים
ההסדר שחל כשאין הסכם ממון, או במידה שההסכם אינו קובע אחרת: בסיום הנישואין כל אחד זכאי למחצית משווי הנכסים שנצברו, למעט נכסים מוחרגים.
הרצאת פרטים
טופס 3 שמצרפים לבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, ובו פרטי בני הזוג וההליך.
נט המשפט
המערכת המקוונת של בתי המשפט. עורכי דין מגישים בה בקשות, וכל צד יכול לעקוב בה אחרי מצב הטיפול.
פטור מאגרה
בקשה שמגיש מי שאין לו יכולת כלכלית לשלם את אגרת בית המשפט.
קרוב לעניין מס
לפי חוק מיסוי מקרקעין, בין היתר בן זוג, הורה, צאצא ובני זוגם. העברת זכות במקרקעין בלי תמורה מיחיד לקרוב כזה פטורה ממס שבח, ולאח או אחות רק בתנאים מסוימים.
הקדמת איזון המשאבים
אפשרות שקבועה בחוק לבצע את איזון המשאבים עוד לפני סיום הנישואין, בתנאים מסוימים, כמו חלוף שנה מפתיחת הליך.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי ואת האגרות במועד הכתיבה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המצב הספציפי של בני הזוג.

שוקלים הסכם ממון אחרי שנים של נישואין?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, בודקת את מצב הנכסים, מסייעת בניסוח ההסכם ומלווה את הבקשה לאישורו. לתיאום פגישה: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.