הסכם ממון בנישואים שניים: איך מגינים על הילדים ועל בן הזוג, ולמה צריך גם צוואה

בני זוג בשנות החמישים לחייהם מתחתנים. לכל אחד מהם דירה, חסכונות פנסיוניים וילדים בוגרים מהנישואים הקודמים, ושניהם רוצים אותו דבר: לחיות יחד בביטחון, ולדעת שמה שבנו לפני כן יעבור בסוף לילדים. הסכם ממון בנישואים שניים הוא הכלי הראשון לכך, אבל הוא לא מספיק לבדו. ההסכם קובע מה שייך לכל אחד מבני הזוג. מה יקבלו הילדים אחרי המוות נקבע בצוואה, ואם אין צוואה, לפי חוק הירושה, שמעניק לבן הזוג שנותר בחיים חלק נכבד מהעיזבון. המאמר מסביר מה קורה לרכוש בלי הסכם, מה כדאי לכלול בהסכם, איך צוואה וצוואות הדדיות משלימות אותו, ואילו זכויות של בן הזוג אי אפשר לשלול מראש.

עיקרי הדברים

  • נכסים מלפני הנישואין – לא מאוזנים גם בלי הסכם, אבל השקעות משותפות, עליית ערך ופנסיה מעוררות שאלות[1]
  • הסכם ממון לא מחליף צוואה – בלי צוואה, כשיש ילדים, בן הזוג יורש את מיטלטלי משק הבית ומחצית משאר העיזבון, בנוסף למה שמגיע לו לפי ההסכם[2]
  • צוואות הדדיות – אפשר לבטל אותן, אבל החוק מגביל את הביטול אחרי מות אחד מבני הזוג[2]
  • מזונות מן העיזבון – ויתור מראש בטל, וגם צוואה לא יכולה לשלול אותם[2]

 

למה הסכם ממון בנישואים שניים שונה מהסכם בנישואים ראשונים?

בנישואים ראשונים, השאלה המרכזית בהסכם ממון היא בדרך כלל מה יקרה אם בני הזוג ייפרדו. בנישואים שניים יש שתי שאלות, והשנייה חשובה לא פחות: מה יקרה כשאחד מבני הזוג ילך לעולמו. לכל אחד כבר יש רכוש, לעיתים גם התחייבויות מהנישואים הקודמים, ויש ילדים שמצפים לרשת את ההורה שלהם לצד בן זוג חדש שצריך ביטחון ומקום לגור בו.

חוק יחסי ממון בין בני זוג חל על שני המצבים. הזכות לאיזון קמה עם התרת הנישואין, וגם עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג[1]. כלומר, הסדר הממון שבני הזוג בוחרים, בהסכם או לפי ברירת המחדל של החוק, חל גם כשהקשר מסתיים במוות. במקרה כזה יורשיו של בן הזוג שנפטר באים במקומו לעניין איזון המשאבים[1].

לכן הסכם ממון בנישואים שניים צריך להתייחס לשני התרחישים, וכדאי לבנות אותו יחד עם צוואה. ההבדל בין שני המסמכים הוא לב העניין: ההסכם קובע מה שייך לכל אחד מבני הזוג, והצוואה קובעת למי יעבור מה שהיה שלו אחרי מותו. הפרקים הבאים מסבירים איך השניים משתלבים.

חלק מהזוגות בגיל מבוגר בוחרים לא להינשא ולחיות כידועים בציבור. חוק יחסי ממון חל על בני זוג נשואים, ולכן חלוקת רכוש בין ידועים בציבור נקבעת לפי כללים אחרים. אבל גם אצלם שאלת הירושה קיימת: כשאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת המוות, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים, אלא אם הצוואה קובעת אחרת[2].

 

מה קורה לרכוש בנישואים שניים כשאין הסכם ממון?

בני זוג שלא עשו הסכם ממון ייחשבו כמי שהסכימו להסדר איזון המשאבים[1]. לפי ההסדר, בפקיעת הנישואין כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט, בין היתר, נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין[1].

המשמעות עבור נישואים שניים: ככלל, דירה שהייתה של אחד מבני הזוג לפני החתונה לא נכנסת לאיזון לפי החוק, גם בלי הסכם ממון[1]. עם זאת, בפסיקה הוכרו מקרים שבהם נקבע שיתוף בדירת מגורים כזו, כשהוכחו נסיבות נוספות מעבר לחיים המשותפים בה. אז למה בכל זאת צריך הסכם? כי החיים המשותפים מערבבים את הרכוש. בני הזוג גרים בדירה של אחד מהם ומשלמים יחד את המשכנתה, משפצים אותה מכסף משותף, מוכרים את הדירה "הישנה" וקונים דירה חדשה בכסף מעורב. בכל המצבים האלה עלולה להתעורר מחלוקת על החלק של השווי שנשאר "מלפני הנישואין" ועל החלק שנצבר יחד.

כשמדובר בדירה שנקנתה לפני הנישואין, ההסכם יכול לקבוע במפורש שהיא נשארת של בעליה, גם אם בני הזוג גרים בה יחד ומשלמים יחד את המשכנתה, וגם מה יקבל בן הזוג השני בעד התשלומים והשיפוצים. החוק מאפשר זאת: נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם יוצאים מהאיזון[1].

נקודה נוספת שחשובה במיוחד בגיל מבוגר היא הפנסיה. "כלל נכסי בני הזוג" לעניין האיזון כוללים גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות[1]. מה שנצבר בתקופת הנישואין השניים עשוי להיכנס לאיזון, אלא אם בני הזוג הסכימו בכתב אחרת. לזוג שמתחתן עשר או חמש עשרה שנים לפני הפרישה, מדובר לעיתים בסכומים משמעותיים.

וזה לא עניין לגירושין בלבד. אם אחד מבני הזוג נפטר, הזכות לאיזון חלה גם אז, ויורשיו באים במקומו[1]. בלי הסכם, אם שווי הנכסים של בן זוג אחד עולה על שווי הנכסים של השני, הוא חייב לתת לשני מחצית מההפרש[1]. כלומר, בן הזוג שנותר בחיים יכול לתבוע מהעיזבון, ולהפך: אם דווקא הוא צבר יותר בתקופת הנישואין, יורשי המנוח, למשל ילדיו, יכולים לתבוע ממנו.

 

מה כדאי לכלול בהסכם ממון בנישואים שניים?

אין נוסח אחד, וכל הסכם נבנה לפי הנכסים והרצונות של בני הזוג. החוק משאיר להם חופש רחב: הסדר איזון המשאבים חל רק במידה שההסכם אינו קובע אחרת[1]. בהסכם בנישואים שניים כדאי לבדוק לפחות את הנושאים הבאים:

✅ נושאים לבדיקה בהסכם ממון בנישואים שניים

  • רשימה מפורטת של הנכסים, החובות והחסכונות של כל אחד ביום החתונה
  • הדירה שבה בני הזוג יגורו: של מי היא, מי משלם את המשכנתה ומה קורה לתשלומים ולשיפוצים
  • פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות: האם מה שייצבר בתקופת הנישואין יאוזן
  • עסקים, מניות ונכסים מניבים, כולל ההכנסות השוטפות מהם
  • התחייבויות מהנישואים הקודמים: מזונות, הסכם גירושין, ערבויות
  • מתנות לילדים בחיים: האם נדרשת הסכמה של בן הזוג השני
  • מה קורה במקרה של מוות, להבדיל מגירושין
  • הבית המשותף: האם בן הזוג שנותר בחיים ימשיך לגור בו, ולכמה זמן

סעיף שכדאי לתת עליו את הדעת הוא הבית המשותף אחרי מות אחד מבני הזוג. בן זוג שגר בדירה הרשומה על שם המנוח עלול למצוא את עצמו מול ילדי המנוח שירשו אותה. ההסכם יכול לבטא את הכוונה של בני הזוג, אבל כדי שהיא תתממש בירושה צריך לעגן אותה גם בצוואה, כפי שיוסבר בהמשך.

לפני שמנסחים, כדאי לבדוק גם את הסכם הגירושין מהנישואים הקודמים. אם הוא כולל התחייבות כלפי הילדים, למשל להעביר להם דירה או חלק ממנה, ההסכם החדש צריך להתיישב איתה. כדאי גם לבדוק חובות קיימים: בעת איזון מנכים משווי הנכסים של כל בן זוג את החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן[1].

ומה עם שינויים בעתיד? הסכם ממון אינו מסמך קפוא. כל שינוי בו חייב להיות בכתב, וטעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי[1]. בנישואים שניים, שבהם הנכסים והצרכים משתנים עם הגיל, כדאי לחזור להסכם ולצוואות אחרי אירועים משמעותיים כמו מכירת דירה, פרישה או ירושה.

 

האם הסכם ממון קובע מה יקבלו הילדים אחרי המוות?

לא, וכאן נמצא ההבדל החשוב ביותר בין הסכם הממון לצוואה. חוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם, וויתור על ירושתו, שנעשו בחייו של אותו אדם, בטלים[2]. בן הזוג לא יכול לוותר בהסכם הממון על הירושה של בן הזוג השני, ובני הזוג לא יכולים לקבוע בהסכם איך יחולק העיזבון. החוק גם קובע במפורש שהוא אינו בא לפגוע ביחסי הממון בין בני הזוג, אבל על זכויות ירושה ועל מזונות מן העיזבון חל רק חוק הירושה[2].

מה קורה בלי צוואה? העיזבון מתחלק לפי החוק. בן הזוג שנותר בחיים נוטל את המיטלטלין השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים. משאר העיזבון הוא נוטל מחצית, אם המוריש הניח ילדים או צאצאיהם או הורים[2]. ילדי המוריש קודמים להוריו[2], ולכן כשיש ילדים, המחצית השנייה עוברת אליהם.

ויש כאן עוד שכבה. מה שמגיע לבן הזוג לפי חוק יחסי ממון או לפי הסכם ממון לא מנוכה מחלקו בירושה[2]. בפועל, בלי צוואה, בן הזוג עשוי לקבל קודם את חלקו באיזון המשאבים, שמסולק כחוב של העיזבון לפני החלוקה, אחרי הוצאות הקבורה, הוצאות צו הירושה וניהול העיזבון וחובות המוריש[2], ואחר כך את מיטלטלי משק הבית ומחצית משאר העיזבון. בני זוג שמניחים שההסכם לבדו "שומר את הרכוש לילדים" מגלים שהתמונה מורכבת יותר.

הטבלה מסכמת מה בן הזוג שנותר בחיים עשוי לקבל, ואיזה מסמך יכול להשפיע על כל רכיב:

מה עשוי להגיע לבן הזוג המקור בחוק הסכם ממון משפיע? צוואה משפיעה?
חלק באיזון המשאבים חוק יחסי ממון, סעיף 5; חוק הירושה, סעיף 104 כן: ההסכם יכול לשנות את האיזון או לשלול אותו לא: זהו חוב של העיזבון, לא ירושה
חלק בירושה על פי דין (כשיש ילדים: מיטלטלי משק הבית ומחצית משאר העיזבון) חוק הירושה, סעיפים 10-11 לא: הסכם על ירושה בחיים בטל כן: הצוואה קובעת את החלוקה
מזונות מן העיזבון, כשבן הזוג זקוק להם חוק הירושה, סעיפים 56-59 ו-65 לא יכול לשלול: הסכם או ויתור בחיי המוריש בטלים, אבל מה שבן הזוג מקבל לפי ההסכם נשקל בקביעת המזונות לא יכולה לשלול: הוראה השוללת או מגבילה אותם בטלה, אבל מה שבן הזוג מקבל לפי הצוואה נשקל בקביעת המזונות
תגמולי ביטוח וכספי קופות שמשתלמים עקב המוות חוק הירושה, סעיף 147 לא ישירות לא דרך העיזבון: הם אינם חלק ממנו, אלא אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון. לפי תנאי הפוליסה או תקנון הקופה, לעיתים אפשר לשנות מוטבים גם בצוואה, ולכן חשוב לבדוק אותם

בונים הסכם ממון וצוואה לנישואים שניים?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, מלווה בעריכת הסכמי ממון וצוואות, ומסבירה מה כל מסמך יכול לקבוע ומה לא. לתיאום פגישה: 077-803-8648

 

איך צוואה משלימה את הסכם הממון?

הצוואה היא המקום לקבוע מה יעבור לילדים ומה לבן הזוג. התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות אחת מאלה, אינה תופסת[2], וגם הוראה בצוואה שמגבילה את זכות המצווה לשנות אותה בטלה[2]. כלומר, ככלל, כל אחד מבני הזוג יכול לשנות את צוואתו בכל עת. זו הסיבה שהתיאום בין בני הזוג חשוב כל כך, ושהחוק יצר הסדר מיוחד לצוואות הדדיות, שמוסבר בפרק הבא.

צוואה נעשית בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה[2]. צוואה בעדים נחתמת בפני שני עדים, לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו, והעדים מאשרים זאת בחתימתם באותו מעמד[2]. צוואה בפני רשות יכולה להיעשות גם בפני נוטריון, שדינו לעניין זה כדין שופט, ומותר להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה[2]. אם המצווה מבקש, הנוטריון מפקיד את הצוואה אצל הרשם בתוך שלושים ימים מיום עשייתה, על חשבון המצווה[6]. שכר נוטריון לאישור צוואה כזו הוא 293 ש"ח לחותם הראשון ו-147 ש"ח לכל חותם נוסף, בתוספת מע"מ, לפי הסכומים לשנת 2026[4].

בנישואים שניים כדאי להקפיד על כלל נוסף: הוראת צוואה שמזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן הוראה שמזכה את בן זוגו של אחד מאלה, בטלה[2]. לכן אסור שמי שזוכה בצוואה, או בן זוגו, ישמשו עדים או יהיו מעורבים בעריכתה. בנוסף, הוראת צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת בטלה[2], וזו טענה שילדים עשויים להעלות כשהצוואה מיטיבה עם בן הזוג השני. פגישה נפרדת של כל מצווה עם עורך הדין יכולה לצמצם את הסיכון.

כלי שמתאים במיוחד לנישואים שניים הוא "יורש אחר יורש": המצווה רשאי לצוות לשניים, כך שהשני יזכה אחרי שזכה הראשון[2]. למשל, להוריש את הדירה לבן הזוג, ואחרי מותו לילדים מהנישואים הקודמים. אבל חשוב להבין את המגבלה: היורש הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והיורש השני יזכה רק במה ששייר הראשון[2]. בן הזוג לא יכול לגרוע, בצוואה שלו, מזכות הילדים, אבל ייתכן שבחייו ישתמש בנכס או ימכור אותו, ואז הילדים יקבלו רק את מה שנשאר. השאלה אם ובאיזו מידה אפשר להגביל בצוואה את היורש הראשון נדונה בפסיקה, ולכן הניסוח חשוב.

חלופה שנשקלת לעיתים היא להוריש את הדירה לילדים ולקבוע בצוואה זכות לבן הזוג להמשיך לגור בה, לתקופה מסוימת או לכל חייו. הבחירה בין הדרכים תלויה בגיל בני הזוג, בנכסים האחרים ובמה שחשוב לכל אחד, ולכן כדאי שתכנון צוואות וירושות בנישואים שניים ייעשה יחד עם ניסוח הסכם הממון. ניסוח ברור חשוב גם להמשך: אחרי המוות היורשים יצטרכו לבקש צו קיום צוואה, וכל הוראה עמומה עלולה להפוך למחלוקת.

 

מה המלכודת בצוואות הדדיות בנישואים שניים?

צוואות הדדיות הן צוואות שבני זוג עורכים מתוך הסתמכות של האחד על צוואת השני. הזוכה לפיהן יכול להיות בן הזוג או אדם שלישי, והן יכולות להיעשות בשני מסמכים שנערכו באותה עת או במסמך אחד[2]. בנישואים שניים הן נראות כפתרון טבעי: כל אחד מוריש לשני, ואחרי מות שניהם הרכוש מתחלק בין הילדים של שניהם, או שכל צד דואג שבסוף רכושו יגיע לילדיו.

החשש המוכר הוא שאחרי מות אחד מבני הזוג, השני ישנה את צוואתו ויעביר הכול לילדיו שלו. החוק מתמודד עם החשש הזה בכללי ביטול מיוחדים[2]:

  • בחיי שני בני הזוג – מי שרוצה לבטל את צוואתו מוסר הודעה בכתב לבן הזוג השני, ואז בטלות הצוואות ההדדיות של שניהם.
  • אחרי מות אחד מהם, כל עוד העיזבון לא חולק – בן הזוג שנותר בחיים ורוצה לבטל את צוואתו צריך להסתלק, בתנאים שנקבעו בחוק, מכל מה שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המנוח.
  • אחרי חלוקת העיזבון – הוא צריך להשיב לעיזבון את מה שירש לפי הצוואה ההדדית, ואם השבה בעין אינה אפשרית או אינה סבירה, את שוויו.

הכללים האלה חלים אם בצוואות ההדדיות אין הוראה אחרת. לכן אפשר לקבוע בצוואות הסדר שונה, אבל הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג בטלה[2]. כלומר, כל עוד שניהם בחיים, אי אפשר לשלול לחלוטין את האפשרות לסגת, וברירת המחדל היא הודעה בכתב לבן הזוג השני.

⚠️ עצור: צוואה הדדית לא פותרת הכול לבדה

כללי הביטול עוסקים בשינוי הצוואה, ולא קובעים בהכרח מה בן הזוג שנותר בחיים רשאי לעשות ברכושו בחייו. בנוסף, צוואת המנוח לא חלה על מה שמגיע לבן הזוג לפי הסכם הממון, כי זהו חוב של העיזבון, ולא על תגמולי ביטוח שאינם חלק מהעיזבון. לכן כדאי לקרוא את הצוואות ואת ההסכם יחד, לוודא שהם לא סותרים זה את זה, ולקבוע במפורש מה הכוונה לגבי נכסים מרכזיים כמו הדירה.

 

מאילו זכויות של בן הזוג אי אפשר לוותר מראש?

גם הסכם ממון מנוסח היטב וצוואה מפורטת לא יכולים לשלול את הזכות למזונות מן העיזבון. אם המוריש הניח בן זוג, ילדים או הורים שזקוקים למזונות, הם זכאים למזונות מן העיזבון, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה[2]. הזכות של בן הזוג קיימת כל זמן אלמנותו[2]. הסכם בדבר מזונות כאלה או ויתור עליהם, שנעשו בחיי המוריש, בטלים, וויתור שנעשה אחרי המוות טעון אישור בית המשפט. גם הוראת צוואה השוללת או מגבילה את הזכות בטלה[2].

זה לא אומר שבן הזוג יקבל מזונות באופן אוטומטי. בקביעת הזכות ומידתה בית המשפט מתחשב, בין השאר, בשווי העיזבון, במה שבן הזוג עשוי לקבל ממנו כיורש או כזוכה, ברמת החיים ערב המוות, ברכושו ובהכנסתו, כשלגבי הכנסה מעבודה חלים כללים מיוחדים[2]. חובות העיזבון, ובהם מה שמגיע לבן זוג לפי הסכם ממון, עדיפים על מזונות מן העיזבון[2]. לכן הסכם שמבטיח לבן הזוג השני רכוש מסוים, או צוואה שמותירה לו זכות מגורים, עשויים להקטין בפועל את הצורך במזונות.

נקודה נוספת קשורה לכסף שלא עובר דרך העיזבון בכלל. סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם לפי חוזה ביטוח, או לפי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים, אינם בכלל העיזבון, אלא אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון[2]. לכן צוואה שמחלקת "את כל רכושי" לא בהכרח חלה עליהם. בנישואים שניים כדאי לבדוק את המוטבים שנקבעו בביטוחים ובקופות, ולוודא שהם מתיישבים עם הצוואה ועם ההסכם.

 

איך מאשרים הסכם ממון בנישואים שניים, ומתי כדאי לחתום?

הכללים זהים לכל הסכם ממון. ההסכם חייב להיות בכתב[1], וטעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי, שבודקים שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו[1]. הסכם שנעשה לפני הנישואין אפשר לאמת אצל נוטריון, שגם הוא צריך להיווכח שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו, ואצל רושם הנישואין אפשר לאמת לפני הנישואין או בשעת עריכתם[1]. אחרי החתונה נשארת רק הדרך של בית המשפט או בית הדין[1].

העלויות הרשמיות קבועות בתקנות. אימות הסכם ממון אצל נוטריון עולה 446 ש"ח, ו-74 ש"ח לכל עותק נוסף שמאומת באותו מעמד, בתוספת מע"מ[4]. בבית המשפט לענייני משפחה, האגרה בעד אישור הסכם בין בני זוג, כשאין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור, היא 541 ש"ח החל מיולי 2026, ובנוסף משולמת אגרת פרוטוקול של 86 ש"ח[5]. לבקשה מצרפים טופס "הרצאת פרטים" (טופס 3). אפשר להגיש אותה במזכירות בית המשפט, או בדואר רשום בצירוף קבלה על תשלום האגרה, והגשה מקוונת אפשרית לעורכי דין בלבד. לא ניתן להגיש בפקס[3]. שכר הנוטריונים מתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה, ואגרות בית המשפט לענייני משפחה ב-1 בינואר וב-1 ביולי[4][5].

בנישואים שניים יש סיבה טובה לא לדחות: אחרי החתונה ההסכם יצטרך אישור של בית המשפט או בית הדין. כדאי גם לתאם את החתימה על הצוואות כך שתיעשה סמוך לחתימה על ההסכם, ושהמסמכים יתייחסו זה לזה. ומכיוון שבנישואים שניים לכל צד יש ילדים ואינטרסים משלו, שווה לשקול שכל אחד מבני הזוג יקבל ייעוץ משפטי עצמאי לפני החתימה. אם עורך הדין שניסח את ההסכם עבור אחד מבני הזוג הוא גם נוטריון, כדאי לשקול אימות אצל נוטריון אחר.

 

שאלות ותשובות

האם הסכם ממון מגן על הילדים מנישואים קודמים?

חלקית. ההסכם קובע מה שייך לכל אחד מבני הזוג ויכול לקבוע שנכסים מסוימים לא יאוזנו, אבל הוא לא קובע מה יירשו הילדים. לפי חוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל. כדי לקבוע מה יעבור לילדים צריך צוואה. בלי צוואה, כשיש ילדים, בן הזוג שנותר בחיים נוטל את מיטלטלי משק הבית ומחצית משאר העיזבון, ומה שמגיע לו לפי הסכם הממון לא מנוכה מחלקו.

האם בן הזוג יכול לוותר בהסכם הממון על הירושה?

לא. ויתור על ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל, וכך גם הסכם או ויתור על מזונות מן העיזבון שנעשו בחיי המוריש. מה שאפשר לעשות הוא שכל אחד מבני הזוג יערוך צוואה שקובעת למי יעבור רכושו. גם אז, בן הזוג שנותר בחיים עשוי להיות זכאי למזונות מן העיזבון אם הוא זקוק להם, וצוואה לא יכולה לשלול זאת.

מה ההבדל בין צוואות הדדיות לבין יורש אחר יורש?

צוואות הדדיות הן צוואות שבני זוג עורכים מתוך הסתמכות של האחד על צוואת השני, וביטולן כפוף לכללים מיוחדים, במיוחד אחרי מות אחד מבני הזוג. יורש אחר יורש הוא הוראה בצוואה שלפיה נכס עובר לאדם אחד, למשל בן הזוג, ואחרי מותו לאחר, למשל הילדים. היורש הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני זוכה רק במה ששייר הראשון.

האם אפשר לעשות הסכם ממון אחרי החתונה השנייה?

כן, אבל אחרי החתונה אי אפשר לאמת אותו אצל נוטריון או רושם נישואין. צריך להגיש בקשה לאישור לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי המוסמך, שבודקים שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. האגרה בבית המשפט לענייני משפחה היא 541 ש"ח החל מיולי 2026, ובנוסף משולמת אגרת פרוטוקול של 86 ש"ח. האגרות מתעדכנות בינואר וביולי.

 

מקורות שצוטטו במאמר (6)

 

מילון מושגים

איזון משאבים
ההסדר שחל לפי חוק יחסי ממון כשאין הסכם אחר: בפקיעת הנישואין כל בן זוג זכאי למחצית שווי כלל הנכסים, למעט, בין היתר, נכסים מלפני הנישואין, מתנות וירושות.
פקיעת הנישואין
לפי חוק יחסי ממון, התרת הנישואין או פקיעתם עקב מותו של בן זוג. בשני המקרים קמה הזכות לאיזון.
ירושה על פי דין
חלוקת העיזבון לפי חוק הירושה כשאין צוואה. כשיש ילדים, בן הזוג נוטל את מיטלטלי משק הבית ומחצית משאר העיזבון.
צוואות הדדיות
צוואות שבני זוג עורכים מתוך הסתמכות של האחד על צוואת השני. ביטולן כפוף לכללים מיוחדים שנקבעו בחוק הירושה.
יורש אחר יורש
הוראה בצוואה שלפיה נכס עובר לאדם אחד, ואחרי מותו לאחר. השני זוכה רק במה ששייר הראשון.
מזונות מן העיזבון
זכות של בן זוג, ילדים או הורים של המוריש שזקוקים למזונות לקבל אותם מהעיזבון. ויתור עליה בחיי המוריש בטל.
צוואה בפני רשות
צוואה שנאמרת או מוגשת בפני שופט, רשם, חבר בית דין דתי או נוטריון. מותר להפקיד אותה אצל הרשם לענייני ירושה.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי ואת התעריפים במועד הכתיבה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

מתחתנים בשנית?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, מלווה בני זוג בעריכת הסכם ממון ובתיאום הצוואות אליו, עם דגש על דירות ונכסים, ומסבירה מראש את היקף השירות ואת העלויות. לתיאום פגישה: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.