התנגדות לצוואה נראית כמו מאבק משפטי על מסמך: האם נחתם כדין, והאם המוריש הבין על מה הוא חותם. בפועל, מאחורי סכסוכי ירושה עומדות לא פעם שאלות אחרות: מי טיפל בהורה בשנים האחרונות, מי קיבל עזרה בחייו, ומה יקרה לבית שבו גדלו כולם. גישור בסכסוכי ירושה מאפשר לדבר על השאלות האלה, ולצדן להשתמש בכלים המשפטיים שהופכים הסכמה לתוצאה: משיכת התנגדות, הסתלקות, הסכם לחלוקת העיזבון ואישור בבית המשפט. המאמר מסביר אילו סכסוכי ירושה מתאימים לגישור, מה קורה כשמוגשת התנגדות, איך מחלקים עיזבון בהסכמה, ומה עושים עם הדירה של ההורים.
עיקרי הדברים
- אין חובת בקשה ליישוב סכסוך – ההגדרה בחוק חלה על בני זוג, הורים וילדיהם, ובענייני ממון מוציאה במפורש תובענות בענייני ירושה[2]
- התנגדות לצוואה – מעבירה את הבקשה מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה[1]
- חלוקה בהסכמה – היורשים יכולים להסכים על חלוקה שונה מהכללים שבית המשפט מפעיל[1]
- הסתלקות לטובת אדם מסוים – אפשרית ככלל רק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש[1]
אילו סכסוכי ירושה מתאימים לגישור?
סכסוכי ירושה הם סכסוכים בין אנשים שימשיכו להיות משפחה גם אחרי שהעיזבון יחולק. זה מה שמבדיל אותם מסכסוך מסחרי, וזו גם הסיבה שגישור יכול להתאים להם במיוחד. כמה מצבים חוזרים:
- התנגדות לצוואה – יורש שמקבל פחות לפי הצוואה טוען, למשל, שהיא נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת. הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית בטלה[1], אבל הוכחת טענה כזו בבית המשפט עלולה להיות ארוכה וכואבת לכל הצדדים.
- חלוקת העיזבון בין היורשים – גם כשאין מחלוקת על הצוואה, היורשים צריכים להחליט מי מקבל איזה נכס, ומה עושים עם נכס שאי אפשר לחלק.
- ילד שטיפל בהורה – טענה שמי שטיפל בהורה, או שהשקיע בנכס שלו, ראוי לקבל יותר, או החזר על ההשקעה.
- עסק משפחתי או נכס מניב – יורש אחד מנהל את העסק, ויתר היורשים רוצים את חלקם בשווי.
- בן זוג שני וילדים מנישואים קודמים – מחלוקת על הדירה שבה גר בן הזוג, ועל מה שמגיע לכל צד.
גישור פחות מתאים כשיש חשש ממשי למעשה פלילי, כשאחד הצדדים מסרב להשתתף, או כשיש צורך בסעד דחוף כדי לשמור על נכסי העיזבון. גם במקרים כאלה, אפשר לפעמים להתחיל בהליך בבית המשפט ולעבור לגישור בשלב מאוחר יותר, כשהעובדות כבר ברורות יותר.
כשהמחלוקת מתמקדת בדירה אחת שעברה לכמה אחים, השאלות המעשיות דומות לאלה שעולות בחלוקת ירושה בין אחים כשיש דירה אחת: האם למכור, האם אחד האחים קונה את חלקם של האחרים, ואיך קובעים את המחיר. המאמר הזה עוסק בתמונה הרחבה יותר: כל סוגי הסכסוכים בעיזבון, והדרכים ליישב אותם בהסכמה.
האם חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעה בענייני ירושה?
לא. בסכסוכים בין בני זוג ובין הורים לילדים, מי שרוצה להגיש תביעה בעניין של סכסוך משפחתי צריך להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך ולהגיע לפגישות מהו"ת. אבל ההגדרה של "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" בחוק מתייחסת לתובענות בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בעניינים מסוימים, ובהם יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר ביניהם, ולמעט תובענה בענייני ירושה[2].
המשמעות המעשית: סכסוך ירושה בין אחים אינו נכלל בהגדרה כלל, וככלל גם סכסוך ירושה בין בן הזוג שנותר בחיים לילדיו אינו עובר את המסלול המחייב של בקשה ליישוב סכסוך. גישור בענייני ירושה הוא הליך מרצון. הצדדים יכולים לפנות למגשר פרטי בכל שלב, עוד לפני שפנו לבית המשפט, ובית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה שלפניו לגישור[3].
ומי דן בסכסוך אם הוא מגיע לבית המשפט? בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתובענה לפי חוק הירושה, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו[4]. בית דין דתי שהיה לו שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש מוסמך לתת צו ירושה וצו קיום צוואה, אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך[1].
מה קורה כשמוגשת התנגדות לצוואה, ואיפה נכנס הגישור?
בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה מוגשת בדרך כלל לרשם לענייני ירושה. הרשם מודיע על הבקשה ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות שלא יפחת משבועיים, וכל המעוניין בדבר רשאי להתנגד בתוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו[1]. כשמוגשת התנגדות, הבקשה מועברת לבית המשפט, ורואים אותה כתובענה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה[1].
האגרה על התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה היא 1,151 ש"ח, החל מיולי 2026[5]. לשם השוואה, בקשה לתיקון או לביטול צו ירושה ובקשה למינוי מנהל עיזבון מחויבות כל אחת באגרה של 1,183 ש"ח[5]. האגרות מתעדכנות ב-1 בינואר וב-1 ביולי[5].
גישור יכול להיכנס בכמה נקודות. לפני הגשת ההתנגדות, הוא מאפשר לבדוק אם יש בסיס להסכמה בלי להפוך את הסכסוך להליך משפטי. אחרי שההתנגדות הועברה לבית המשפט, בית המשפט רשאי, בהסכמת הצדדים, להעביר את העניין לגישור, ואז הוא מעכב את ההליכים לתקופה שיקבע[3]. ואם הצדדים מגיעים להסדר, בית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק דין[3].
הסכם בגישור על צוואה שנויה במחלוקת יכול לקבוע, למשל, שהמתנגד מושך את ההתנגדות, ובתמורה מקבל חלק מסוים מהעיזבון או סכום כסף. הדרך המשפטית לבצע הסכמה כזו תלויה בנסיבות: לעיתים באמצעות הסכם חלוקה בין היורשים, לעיתים באמצעות הסתלקות, ולעיתים בהסכם שמקבל תוקף של פסק דין. כדאי שכל צד יבדוק עם עורך דין מטעמו איך ההסכם יבוצע, לפני שהוא חותם.
איך מחלקים עיזבון בהסכמה?
לפי חוק הירושה, אחרי סילוק חובות העיזבון והמזונות מן העיזבון, יתרת העיזבון מתחלקת בין היורשים[1]. נכסי העיזבון מתחלקים לפי שוויים בזמן החלוקה, ושבח הנכסים, פירותיהם וכל מה שבא במקומם ממות המוריש ועד החלוקה, שייכים לעיזבון[1]. כלומר, שכר דירה שהתקבל אחרי המוות, או עליית ערך של דירה, הם חלק ממה שמחלקים.
החלוקה נעשית על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית המשפט[1]. כשיש מנהל עיזבון, החוק מטיל עליו להציע ליורשים תוכנית לחלוקת הנכסים ולנסות להביא אותם לידי הסכמה[1]. ויש כאן נקודה חשובה: כשנכסי העיזבון מתחלקים על פי הסכם בין היורשים, לא חלים הכללים שבית המשפט מפעיל בחלוקה לפי צו[1]. ולכן הסכם בין היורשים יכול לכלול פתרונות שאינם חלק מכללי החלוקה בצו.
מה קורה כשאין הסכם? בית המשפט מחלק לפי צו. אם המוריש הורה בצוואתו כיצד לחלק את הנכסים, בית המשפט נוהג לפי הוראותיו, אלא אם שוכנע שהיו סיבות מיוחדות לסטות מהן[1]. אם אין הוראות כאלה, הנכסים מתחלקים ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת שנכס מסוים עשוי להביא ליורש מסוים ולערך הרגשי שיש לו בעיניו[1]. נכס שאינו ניתן לחלוקה, או שהיה מאבד שיעור ניכר מערכו בחלוקה, נמסר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק, ואם אף יורש אינו מסכים לרכוש אותו, הוא נמכר והתמורה מתחלקת[1].
בגישור אפשר לצאת מהמסגרת הזו. יורש אחד יכול לקבל את הדירה ויורש אחר את החסכונות, אפשר לקבוע תשלום בפריסה, לאפשר לאחד היורשים להמשיך לגור בדירה לתקופה מוגדרת, או לשמור על עסק משפחתי כיחידה אחת. מה שחשוב הוא שכל היורשים יבינו את השווי של מה שהם מקבלים ומוותרים עליו, ולכן לעיתים כדאי להיעזר בשמאי חיצוני ובלתי תלוי. כדאי לבדוק מראש גם את היבטי המס: חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת מכירה, אבל אם במסגרת החלוקה ניתנת תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו מנכסי העיזבון, החלק שבעדו ניתנה התמורה נחשב כאילו נמכר[8].
שוקלים גישור בסכסוך ירושה?
לימור ארבל היא עורכת דין ומגשרת. כמגשרת היא אינה מייצגת אף אחד מהיורשים ופועלת בניטרליות, ולכן מומלץ שכל יורש יקבל ייעוץ משפטי עצמאי לפני החתימה. לתיאום פגישת היכרות: 077-803-8648
אילו כלים משפטיים הופכים את ההסכמה לתוצאה?
הכלי הראשון הוא הסתלקות. לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כשהעניין הועבר אליו[1]. מי שהסתלק נחשב, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה, אבל אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש[1]. הסתלקות על תנאי בטלה, והסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט[1].
המגבלות האלה חשובות בגישור. אם ההסכמה היא שאחד היורשים יוותר על חלקו בתמורה לתשלום, והסתלקותו מותנית בכך שתשולם לו התמורה, זו הסתלקות על תנאי, והחוק קובע שהסתלקות כזו בטלה[1]. לכן בדרך כלל עדיף לבנות הסדר כזה בדרך אחרת, למשל כהסכם חלוקה. זו אחת הסיבות שבגללן ניסוח ההסכם צריך להיעשות בזהירות, וכל יורש צריך ייעוץ משפטי משלו.
הכלי השני הוא הסכם חלוקה בין היורשים, שכאמור אינו כפוף לכללי החלוקה שבצו[1]. הכלי השלישי הוא מתן תוקף של פסק דין: בית המשפט המוסמך רשאי לתת להסדר גישור שנערך לפי החוק תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תביעה באותו סכסוך[3]. תוקף כזה מאפשר לאכוף את ההסכם אם אחד הצדדים לא יקיים אותו.
ויש שלב רביעי, מעשי: הביצוע. אחרי צו ירושה או צו קיום וחלוקה מוסכמת, צריך לבצע רישום ירושה בטאבו ולהעביר זכויות בדירות, בחשבונות ובנכסים אחרים. את הביצוע מול הרשויות עושה בדרך כלל עורך דין מטעם היורשים. כשאחד היורשים קטין, יש פעולות שההורים אינם מוסמכים לבצע בשמו בלי אישור מראש, ובהן העברה או חלוקה של דירה, פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס, ופעולה משפטית בין הקטין להוריו או לקרובי הוריו[6].
מה עושים עם הדירה של ההורים?
הדירה היא לעיתים קרובות הנכס המרכזי בעיזבון, ולעיתים גם הנכס שהרגשות סביבו חזקים במיוחד. החוק נותן זכות זמנית למי שגר עם המוריש: מי שערב המוות גר עמו בדירתו רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חודשים, ואם הוא יורש, שישה חודשים לאחר המוות, ולהשתמש באותה תקופה במיטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב המוות[1]. הזכות הזו אינה מחייבת אותו כלפי העיזבון, ואם הוא יורש, אינה גורעת מחלקו בעיזבון[1].
אחרי התקופה הזו צריך להחליט. האפשרויות העיקריות הן מכירה וחלוקת התמורה, קנייה של הדירה בידי אחד היורשים, או השכרה וחלוקת ההכנסה עד להחלטה אחרת. בכל אחת מהן השאלה המרכזית היא השווי, והחוק קובע שנכסי העיזבון מתחלקים לפי שוויים בזמן החלוקה[1]. בגישור כדאי להסכים מראש על שמאי חיצוני ובלתי תלוי, ועל השאלה אם חוות דעתו מחייבת את כולם.
חשוב לזכור גם את תפקיד המגשר. בגישור בהפניית בית משפט, המגשר לא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו[7]. גם בגישור פרטי מקובל לפעול כך: את השווי בודק שמאי חיצוני ובלתי תלוי שהצדדים בחרו יחד, והמגשר, גם אם יש לו הכשרה בשמאות, אינו עורך את השומה בתיק, אלא מסייע לצדדים להחליט מה לעשות עם התשובה.
✅ מה כדאי להכין לפני גישור בסכסוך ירושה
- הצוואה, וצו הירושה או צו הקיום אם כבר ניתן
- רשימת נכסי העיזבון: דירות, חשבונות, ניירות ערך, רכב ועסקים
- נסחי טאבו ומסמכי משכנתה לכל דירה
- רשימת חובות העיזבון והוצאות שכבר שולמו, כמו הלוויה ומצבה
- מסמכים על השקעות של יורשים בנכסים או על טיפול במוריש
- פרטי מנהל העיזבון, אם מונה
איך נראה גישור בסכסוך ירושה בפועל?
גישור ירושה שונה מגישור בין בני זוג בעיקר במספר המשתתפים. לעיתים יש שלושה, ארבעה או יותר יורשים, עם אינטרסים שונים ולפעמים עם בני זוג שמעורבים מאחורי הקלעים. המגשר רשאי להיפגש עם בעלי הדין יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך, ובהסכמת בעל דין גם בלי עורך דינו[3]. פגישות נפרדות מאפשרות לכל יורש לומר מה חשוב לו באמת, בלי שהדברים יישמעו כהתקפה על האחרים. ומגשר שהיה לו קשר מקצועי קודם עם אחד היורשים, למשל מי שערך את הצוואה, צריך לגלות זאת לכל הצדדים מראש, ובגישור בהפניית בית משפט התקנות מחייבות זאת[7].
חלק גדול מהגישור עוסק בדברים שאינם כתובים בצוואה: תחושה שאחד האחים קיבל יותר בחיי ההורה, טיפול שנפל על כתפי אחד הילדים, או רצון לשמור על בית המשפחה. הכלל שדברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי[3] מאפשר לדבר על כך בפתיחות. העקרונות הם אלה של כל הליך גישור: הקשבה, מידע משותף והחלטות שכל הצדדים יכולים לחיות איתן.
בגישור בהפניית בית משפט, המגשר גם מעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין הקשור לסכסוך[7]. זה רלוונטי כשאחד היורשים הוא נכד קטין, או כשבן הזוג שנותר בחיים מגדל ילדים קטינים.
מה קורה אם הגישור לא מצליח?
אם לא הושגה הסכמה, ההליך ממשיך בבית המשפט. בית המשפט יכריע אם לתת צו קיום צוואה או צו ירושה, ואם צריך, יחלק את העיזבון לפי צו, בהתאם להוראות הצוואה או לכללי החלוקה שבחוק[1]. דברים שנמסרו בגישור לא ישמשו ראיה בהליך האזרחי[3].
גם גישור שלא הסתיים בהסכם מלא אינו בהכרח כישלון. לעיתים היורשים מסכימים על חלק מהנושאים, למשל על מכירת הדירה ועל זהות השמאי, ומשאירים לבית המשפט רק את השאלה השנויה במחלוקת. ולעיתים, אחרי שלב של הליך משפטי שבו העובדות מתבררות, הצדדים חוזרים לגישור עם תמונה ברורה יותר.
בכל מקרה, כדאי לשים לב ללוחות הזמנים. התנגדות לצוואה מגישים בתוך הזמן שקבע הרשם, וכל עוד לא ניתן הצו[1], ולכן מי ששוקל להתנגד ובמקביל רוצה לנסות גישור צריך לתאם את הצעדים עם עורך דין, כדי שהזכות להתנגד לא תיפגע.
שאלות ותשובות
האם אפשר לגשר על התנגדות לצוואה?
כן. אפשר לפנות לגישור עוד לפני שמגישים התנגדות, ואחרי שההתנגדות הועברה לבית המשפט, בית המשפט רשאי, בהסכמת הצדדים, להעביר את העניין לגישור ולעכב את ההליכים. אם הצדדים מגיעים להסדר, בית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק דין. חשוב לזכור שהתנגדות מגישים בתוך הזמן שקבע הרשם וכל עוד לא ניתן הצו, ולכן כדאי לתאם את הצעדים עם עורך דין.
האם חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בסכסוך ירושה בין אחים?
לא. סכסוך בין אחים אינו סכסוך בין בני זוג או בין הורים לילדיהם, ולכן אינו נכנס מלכתחילה להגדרה של "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. בנוסף, בענייני יחסי ממון ההגדרה מוציאה במפורש תובענות בענייני ירושה. לכן גישור בסכסוך ירושה בין אחים הוא הליך מרצון.
האם יורש יכול לוותר על חלקו לטובת אח אחר?
יורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, כל עוד העיזבון לא חולק. לפי חוק הירושה, הסתלקות לטובת אדם אחר אפשרית רק לטובת בן הזוג, ילד או אח של המוריש. כלומר, כשהיורשים הם ילדי המוריש, יורש יכול להסתלק לטובת אחיו, כי האח הוא גם ילד של המוריש, וכך גם כשהיורשים הם אחי המוריש. לעומת זאת, אי אפשר להסתלק לטובת אח למחצה של היורש שאינו ילד של המוריש. הסתלקות על תנאי בטלה, והסתלקות של קטין טעונה אישור בית המשפט.
מה ההבדל בין חלוקה בהסכם לחלוקה בצו בית משפט?
בחלוקה בהסכם היורשים קובעים בעצמם מי מקבל מה, וכללי החלוקה שבית המשפט מפעיל אינם חלים. בחלוקה בצו, בית המשפט נוהג לפי הוראות הצוואה אם יש כאלה, ואם אין, מחלק ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת ולערך הרגשי של כל נכס ליורש. נכס שאינו ניתן לחלוקה נמסר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ולא פחות ממחיר השוק, ואם אף יורש אינו רוצה בו, הוא נמכר.
מקורות שצוטטו במאמר (8)
- [1] חוק הירושה, התשכ"ה-1965, סעיפים 6, 30, 67, 67א, 107-113 ו-155 - ויקיטקסט · Source Score: 26
- [2] חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, סעיף 2 - ויקיטקסט · Source Score: 20
- [3] חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, סעיף 79ג - ויקיטקסט · Source Score: 21
- [4] חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, סעיפים 1 ו-3 - ויקיטקסט · Source Score: 17
- [5] תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995, תקנה 4 ופרטים 4, 4א ו-4ב - ויקיטקסט · Source Score: 16
- [6] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, סעיף 20 - ויקיטקסט · Source Score: 15
- [7] תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, תקנה 5 - ויקיטקסט · Source Score: 15
- [8] חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, סעיף 5(ג)(4) - ויקיטקסט · Source Score: 15
מילון מושגים
בקשה של מי שמעוניין בדבר שלא לתת צו קיום צוואה או צו ירושה. מוגשת בתוך הזמן שקבע הרשם וכל עוד לא ניתן הצו, ומעבירה את הבקשה לבית המשפט.
הגורם שמקבל בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה, וככלל נותן צווים כשאין התנגדות.
הודעה בכתב של יורש שהוא מוותר על חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו. אפשרית רק לפני חלוקת העיזבון, והסתלקות לטובת אחר אפשרית ככלל רק לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש.
חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים אחרי סילוק החובות, בהסכם ביניהם או בצו בית המשפט.
מי שממונה לנהל את נכסי העיזבון. בין היתר מציע ליורשים תוכנית לחלוקה ומנסה להביא אותם לידי הסכמה.
עילה לביטול הוראת צוואה, כשהמצווה ערך אותה בהשפעה פסולה של אחר.
מעמד שבית המשפט נותן להסדר שהושג בגישור, כך שאפשר לאכוף אותו כמו פסק דין.
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי ואת התעריפים במועד הכתיבה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים לבדוק אם גישור מתאים לסכסוך בעיזבון?
לימור ארבל, עורכת דין ומגשרת, נפגשת עם היורשים לפגישת היכרות, מסבירה איך יתנהל הגישור ומה עלותו, ומבהירה מראש שאינה מייצגת אף צד. מומלץ שכל יורש יתייעץ גם עם עורך דין מטעמו. לתיאום: 077-803-8648
