הסכם חיים משותפים לידועים בציבור: מה כוללים, איך נותנים לו תוקף ומה עם ירושה

הסכם חיים משותפים נשמע כמו מסמך שאפשר להוריד מהאינטרנט ולחתום עליו בסלון. אפשר לחתום כך, והחוק אינו קובע לו טופס מחייב. הבעיה מתגלה רק בפרידה או במוות: סעיף כללי על "חלוקה הוגנת" לא אומר מי נשאר בדירה, דירה שנקנתה יחד נרשמה בחלקים שווים למרות שאחד שילם יותר, ובן הזוג שנותר בחיים מגלה שזכויות הירושה שלו תלויות בשאלה אם אחד מהם היה עדיין נשוי לאחר. המאמר מסביר מה כדאי לכלול בהסכם חיים משותפים לידועים בציבור, מה חשוב כשקונים דירה יחד, איך נותנים להסכם תוקף, ואיך משלימים אותו בצוואה.

עיקרי הדברים

  • חוק יחסי ממון חל על בני זוג נשואים – לידועים בציבור אין בחוק הסדר של איזון משאבים, וההסכם הוא הדרך לקבוע כללים מראש[4]
  • דירה משותפת – כשהחלקים לא נקבעו, חזקה שהם שווים, ואפשר לרשום הסכם שיתוף[1]
  • אישור בבית המשפט לענייני משפחה – יכול לתת להסכם תוקף של פסק דין גם בלי תביעה תלויה[3]
  • ירושה – בן הזוג עשוי לרשת גם בלי צוואה, אבל רק אם אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בשעת המוות, וכל עוד צוואת המנוח אינה קובעת אחרת[2]

 

מהו הסכם חיים משותפים, ולמה ידועים בציבור צריכים אותו?

הסכם חיים משותפים הוא הסכם בכתב בין בני זוג שחיים יחד בלי להינשא, שקובע מה שייך לכל אחד מהם, איך מתחלקות ההוצאות וההשקעות, ומה יקרה אם ייפרדו. אצל בני זוג נשואים, חוק יחסי ממון קובע הסדר ברירת מחדל: מי שלא עשו הסכם ממון ייחשבו כמי שהסכימו להסדר איזון המשאבים[4]. החוק הזה בנוי על נישואין. לידועים בציבור אין הסדר סטטוטורי מקביל.

המשמעות המעשית היא שכשאין הסכם, חלוקת רכוש בין ידועים בציבור נקבעת בעיקר לפי הלכת השיתוף שנקבעה בפסיקה ולפי הראיות על אורח החיים: מי שילם, איך נוהלו החשבונות, ומה הייתה כוונת הצדדים. כל צד מנסה לשחזר בדיעבד מה סוכם, לעיתים אחרי שנים. הסכם בכתב מחליף את השחזור הזה בכללים שנקבעו מראש, כשהיחסים טובים ואיש אינו יודע עדיין מי ירוויח מהם.

חשוב לדעת שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון גם בסכסוכים של ידועים בציבור. "עניני משפחה" כוללים תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, ו"בן משפחתו" כולל את "הידועה בציבור כאישתו"[3]. לכן גם אישור ההסכם, וגם מחלוקת עליו, יכולים להגיע לאותו בית משפט שדן בענייני בני זוג נשואים.

ולא פחות חשוב: ההסכם אינו עוסק רק בפרידה. הוא יכול לקבוע מה קורה להשקעות בדירה של אחד מבני הזוג, מי נושא בחובות, ואיך מנוהל חשבון משותף. את שאלת הירושה הוא לא יכול להסדיר לבדו, וצריך להשלים אותה בצוואה, כפי שמוסבר בהמשך.

 

מה כדאי לכלול בהסכם חיים משותפים?

אין נוסח אחד, וכל הסכם נבנה לפי הנכסים, ההכנסות והתוכניות של בני הזוג. מה שמבדיל הסכם טוב מהסכם כללי הוא רמת הפירוט: לא "כל אחד ישמור על רכושו", אלא רשימה של הנכסים, ההשקעות והמצבים שבהם צריך החלטה. אלה הנושאים שכדאי לבדוק:

✅ נושאים לבדיקה בהסכם חיים משותפים

  • רשימת הנכסים, החסכונות והחובות של כל אחד ביום תחילת החיים המשותפים
  • הדירה שבה גרים: של מי היא, ומה יקבל בן הזוג השני אם ישלם משכנתה או שיפוצים
  • דירה שקונים יחד: חלקו של כל אחד, מי משלם מה, ומה קורה בפרידה
  • חשבון משותף והוצאות שוטפות: איך מתחלקים, ומה קורה ליתרה
  • חובות: האם כל אחד אחראי לחובותיו בלבד
  • מתנות וירושות מהמשפחה: האם נשארות של מי שקיבל אותן
  • פנסיה, ביטוחים ומוטבים: מה כל אחד מתכוון לקבוע
  • מנגנון לפרידה: מי נשאר בדירה, איך נקבע השווי, ובאיזה פרק זמן משלמים
  • יישוב מחלוקות: גישור לפני פנייה לבית המשפט

סעיף שכדאי להקדיש לו תשומת לב מיוחדת הוא השקעה בדירה של אחד מבני הזוג. בן זוג שעובר לגור בדירה של השני ומשתתף בהחזרי המשכנתה או בשיפוץ, עשוי לטעון בפרידה שרכש חלק בדירה, או לפחות שמגיע לו החזר. ההסכם יכול לקבוע מראש איזו מהאפשרויות חלה: שהתשלומים הם דמי מגורים ולא מקנים זכות, שהם מקנים חלק מוגדר, או שהם יוחזרו בפרידה לפי נוסחה שנקבעה מראש.

כשההסכם כולל התחייבות להקנות זכות בדירה, חוק המקרקעין דורש זאת במפורש: התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב[1]. ואם בעל דירה רשומה התחייב בכתב לעשות בה עסקה, אפשר לרשום הערת אזהרה, ולאחר שנרשמה לא תירשם עסקה הסותרת אותה אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית משפט[1]. כך לא תירשם מכירה או משכנתה של הדירה בלי הסכמתו של בן הזוג שהשקיע.

גם הפנסיה והביטוחים דורשים תשומת לב. סכומים שמשתלמים עקב מותו של אדם לפי חוזה ביטוח או לפי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים אינם חלק מהעיזבון, אלא אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון[2]. לכן כדאי שההסכם יתייחס לכוונה של כל אחד לגבי המוטבים, ושכל אחד יבדוק בפועל את מה שרשום בקופות ובביטוחים שלו.

 

קונים דירה יחד: מה חשוב לקבוע בהסכם?

כשידועים בציבור קונים דירה יחד, הם הופכים לשותפים במקרקעין, וחוק המקרקעין קובע כללים שחלים עליהם אם לא הסכימו אחרת. בעלותו של כל שותף מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין, ואין לאף שותף חלק מסוים בהם[1]. כלומר, אף אחד מבני הזוג אינו בעלים של "החדר שלו" או של "המרפסת שלו", אלא של חלק בכל הדירה.

הנקודה הראשונה היא גודל החלקים. לפי החוק, חלקיהם של השותפים במקרקעין, חזקה שהם שווים[1]. אם אחד מבני הזוג מביא את רוב ההון העצמי, כדאי לקבוע את החלקים בהסכם ולרשום אותם בהתאם, ולא להסתמך על כך ש"כולם יודעים" מי שילם יותר. חשוב לקבוע גם מה קורה כשההשקעות משתנות לאורך השנים, למשל כשאחד מבני הזוג מחזיר לבדו חלק גדול מהמשכנתה.

הנקודה השנייה היא הסכם שיתוף. חוק המקרקעין מאפשר לשותפים לחתום על הסכם בדבר ניהול המקרקעין, השימוש בהם וזכויותיהם וחובותיהם, ולרשום אותו. משנרשם, כוחו יפה גם כלפי מי שנעשה שותף אחר כך[1]. כשאין הוראות אחרות, כל שותף חייב לשאת בהוצאות הדרושות להחזקה תקינה לפי חלקו, ומי שנשא ביותר מחלקו זכאי לחזור ולהיפרע מהאחרים[1]. ושותף שהשתמש במקרקעין חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם, שכר ראוי בעד השימוש[1], שאלה שעשויה לעלות אחרי פרידה, כשאחד ממשיך לגור בדירה והשני עובר דירה.

הנקודה השלישית היא היציאה מהשותפות. כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף[1]. אפשר להגביל את הזכות הזו בהסכם, אבל אם ההגבלה היא לתקופה העולה על שלוש שנים, בית המשפט רשאי, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק אם נראה לו הדבר צודק[1]. גם הגבלה על הזכות של שותף להעביר את חלקו אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים[1]. כשאין הסכם על אופן הפירוק, הוא נעשה בצו בית משפט, ודירה שאינה ניתנת לחלוקה נמכרת והפדיון מתחלק[1]. בדירה של בני זוג המשמשת להם למגורים, החוק מעכב את ביצוע המכירה כל עוד בית המשפט לא נוכח שלילדים הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם[1]. מי שרוצה להימנע מפירוק שיתוף במקרקעין בבית המשפט, יכול לקבוע מראש מנגנון של קנייה הדדית.

 

מה קורה בפרידה, ואיך ההסכם מונע מחלוקת?

הפרידה היא הרגע שבו ההסכם נבחן. סעיף טוב לא מסתפק בקביעה שהרכוש "יחולק", אלא עונה על שלוש שאלות מעשיות: מי מקבל את הזכות להישאר בדירה ולקנות את חלקו של השני, איך נקבע השווי, ובתוך כמה זמן משלמים או מוכרים.

לגבי השווי, אפשר לקבוע בהסכם שהדירה תוערך בידי שמאי מקרקעין מוסכם, או שכל צד ימנה שמאי ושמאי שלישי יכריע אם יש פער. מנגנון כזה חוסך ויכוח על המחיר ברגע הכי רגיש. מי שמכיר את התחום של שמאות מקרקעין בחלוקת דירה בין בני זוג יודע ששאלת השווי היא לעיתים לב המחלוקת, יותר משאלת הבעלות.

לגבי לוח הזמנים, כדאי לקבוע תקופה לגיוס המימון לקניית החלק של השני, ומה קורה אם היא חולפת בלי תשלום: למשל, מכירה בשוק החופשי וחלוקת התמורה לפי החלקים. כדאי לקבוע גם מי נושא בהוצאות ובתשלומי המשכנתה בתקופת הביניים, ומה דין דמי השימוש בדירה מיום הפרידה.

ולבסוף, מנגנון ליישוב מחלוקות. סעיף שמחייב לנסות הליך גישור לפני פנייה לבית המשפט מאפשר לבני הזוג לסיים את הקשר בהסכמה, בפרטיות, ולעיתים גם בעלות נמוכה יותר. כדאי לציין בהסכם מי ימנה את המגשר אם הצדדים לא מסכימים על זהותו.

גרים יחד או קונים דירה משותפת?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, מלווה בני זוג בעריכת הסכמי חיים משותפים והסכמי שיתוף בדירה, ומסבירה מראש מה ההסכם יכול לקבוע ומה דורש גם צוואה. לתיאום פגישה: 077-803-8648

 

האם צריך לאשר הסכם חיים משותפים, ומה עושה נוטריון?

חוק יחסי ממון קובע שהסכם ממון בין בני זוג ושינויו טעונים אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי, ובהסכם שנכרת לפני הנישואין אפשר במקום זאת אימות בידי נוטריון או רושם נישואין[4]. החוק הזה עוסק בבני זוג נשואים, ותחולת דרישת האישור על ידועים בציבור אינה מפורשת בו. לכן, כדי להימנע מספק, יש בני זוג שמבקשים אישור גם להסכם חיים משותפים.

האפשרות קיימת. לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, בכל עניין שבסמכות בית המשפט לענייני משפחה הוא מוסמך גם לאשר הסכם בקשר לאותו עניין, אף אם אין תביעה תלויה ועומדת, ורשאי לתת להסכם תוקף של פסק דין[3]. אישור הסכם בין בני זוג שנובע מהקשר ביניהם, כשאין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור, מחויב באגרה של 541 ש"ח החל מיולי 2026, ואישור הסכם אחר מחויב ב-574 ש"ח. בשני המקרים משולמת בנוסף אגרת פרוטוקול של 86 ש"ח[5]. התקנות אינן קובעות במפורש אם הסכם בין ידועים בציבור נכלל בפרט המוזל, ולכן כדאי לוודא מראש איזו אגרה תיגבה. האגרות מתעדכנות ב-1 בינואר וב-1 ביולי[5].

מה לגבי נוטריון? נוטריון יכול לאמת את חתימות בני הזוג על ההסכם. השכר לאימות חתימה הוא 197 ש"ח לחותם הראשון ו-77 ש"ח לכל חותם נוסף על אותו מסמך, בתוספת מע"מ, לפי הסכומים לשנת 2026[6]. אימות חתימה מוכיח מי חתם ומתי, אבל הוא אינו אישור של בית משפט ואינו נותן להסכם תוקף של פסק דין. אם בני הזוג צריכים גם תצהיר על החיים המשותפים, נוטריון יכול לקבל ולאשר תצהיר, והשכר הוא 200 ש"ח למצהיר הראשון ו-80 ש"ח לכל מצהיר נוסף, בתוספת מע"מ[6]. שכר הנוטריונים מתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה[6].

בכל דרך שבוחרים, כדאי שכל אחד מבני הזוג יבין את ההסכם עד הסוף לפני החתימה, ושישקול ייעוץ משפטי עצמאי, במיוחד כשיש פערים גדולים ברכוש או בהכנסות. הסכם שנחתם בלחץ, או בלי שאחד הצדדים הבין את משמעותו, חשוף יותר לטענות בעתיד.

 

האם ידועים בציבור יורשים זה את זה?

כן, בתנאים מסוימים, גם בלי צוואה. חוק הירושה קובע הוראה שנקראת "מעין צוואה": כשאיש ואשה חיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים[2]. כלומר, הוא עשוי לקבל את מה שבן זוג נשוי היה יורש.

אבל יש תנאי חשוב: ההוראה חלה רק אם בשעת המוות אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר[2]. בזוגיות שנייה, כשאחד מבני הזוג נפרד מבן זוגו הקודם אבל לא התגרש, ההוראה לא חלה. בנוסף, היא חלה רק כשאין בצוואה שהשאיר המוריש הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת[2]. צוואה שמחלקת את כל הרכוש לילדים, למשל, עשויה לגבור עליה.

ידועים בציבור לא יכולים להסדיר את הירושה בהסכם החיים המשותפים עצמו. הסכם בדבר ירושתו של אדם, וויתור על ירושתו, שנעשו בחייו, בטלים[2]. מי שרוצה להבטיח את בן זוגו, או דווקא לקבוע שרכושו יעבור לילדיו, צריך לעשות זאת בצוואה. כשאחד מבני הזוג עדיין נשוי לאחר, הצוואה היא לעיתים הדרך היחידה להוריש לבן הזוג הנוכחי. וכל עוד הנישואים הקודמים לא פקעו, ייתכן שגם איזון המשאבים עם בן הזוג הקודם טרם בוצע: ככלל הזכות קמה עם התרת הנישואין או פקיעתם, אבל בתנאים שנקבעו בחוק אפשר לבקש להקדים את מועד האיזון גם לפני כן[4]. לכן כדאי לבדוק את מצב הנישואים הקודמים, ואת ההליכים שנפתחו בעניינם, לפני שמשקיעים כסף משותף.

ויש גם זכות שלא תלויה בירושה: מזונות מן העיזבון. איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, בלי להיות נשואים, ומת אחד מהם כשאף אחד מהם לא היה נשוי לאחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים, אם הוא זקוק למזונות[2]. הסכם על מזונות כאלה או ויתור עליהם, שנעשו בחיי המוריש, בטלים, וגם הוראת צוואה השוללת או מגבילה אותם בטלה[2].

⚠️ עצור: הסכם בלי צוואה משאיר חור

הסכם חיים משותפים קובע מה שייך לכל אחד מבני הזוג, אבל לא למי יעבור הרכוש אחרי המוות. בלי צוואה, התוצאה תלויה בשאלה אם חלה הוראת "מעין צוואה", ואם לא, הרכוש יעבור ליורשים על פי דין, כמו ילדים או הורים, ואם המנוח היה עדיין נשוי, גם בן זוגו החוקי. כדאי לחתום על הצוואות סמוך לחתימה על ההסכם, ולוודא שהן מתיישבות זו עם זו.

 

מתי כדאי לחתום על ההסכם, ומתי לעדכן אותו?

כדאי לחתום לפני שהכסף מתערבב: כשעוברים לגור יחד בדירה של אחד מבני הזוג, לפני קניית דירה משותפת, או כשאחד מבני הזוג מתחיל להשקיע בנכס של השני. באותו שלב קל יותר להסכים על כללים, כי עדיין לא ברור מי ירוויח מהם.

הסכם הוא לא מסמך חד פעמי. אירועים כמו לידת ילד, קניית דירה נוספת, ירושה, פתיחת עסק או פרישה משנים את התמונה, וכדאי לחזור להסכם ולעדכן אותו בכתב. אם ההסכם אושר בבית המשפט, כדאי לבדוק עם עורך דין אם גם השינוי צריך אישור כדי לקבל אותו תוקף.

וכשבני הזוג מחליטים להינשא, התמונה משתנה שוב. מאותו רגע חל עליהם חוק יחסי ממון, וכדי שהסדר שונה מאיזון המשאבים יחול, צריך הסכם ממון שעומד בדרישות החוק: בכתב, ובאישור של בית המשפט או בית הדין הדתי, או באימות של נוטריון או רושם נישואין לפני הנישואין[4]. אין להניח שהסכם חיים משותפים קיים יחליף הסכם ממון. הוא יכול לשמש בסיס, אבל כדי לקבוע הסדר לתקופת הנישואין עדיף לערוך הסכם ממון שעומד בדרישות החוק.

 

שאלות ותשובות

האם הסכם חיים משותפים תקף בלי אישור בית משפט?

אין חוק שקובע במפורש טופס או דרך אישור להסכם חיים משותפים, וככלל הוא מחייב את הצדדים כחוזה. התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, למשל להקנות לבן הזוג חלק בדירה, טעונה מסמך בכתב. דרישת האישור שבחוק יחסי ממון עוסקת בבני זוג נשואים, ותחולתה על ידועים בציבור אינה מפורשת, ולכן יש שמבקשים אישור כדי להימנע מספק. בית המשפט לענייני משפחה רשאי לאשר הסכם ולתת לו תוקף של פסק דין גם כשאין תביעה תלויה ועומדת.

האם ידוע בציבור יורש את בן זוגו?

לפי חוק הירושה, כשאיש ואשה חיים חיי משפחה במשק בית משותף בלי להיות נשואים זה לזה, ומת אחד מהם, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים. זה חל רק אם בשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, ורק כשאין בצוואת המוריש הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת.

האם אפשר לקבוע בהסכם שבן הזוג לא יירש?

לא בהסכם. לפי חוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם, וויתור על ירושתו, שנעשו בחייו, בטלים. מי שרוצה לקבוע שרכושו יעבור לאחרים צריך לעשות זאת בצוואה, שכן הוראת "מעין צוואה" חלה רק כשאין בצוואה הוראה אחרת. גם אז, בן הזוג עשוי להיות זכאי למזונות מן העיזבון, ואת הזכות הזו אי אפשר לשלול מראש בהסכם או בצוואה.

קנינו דירה יחד. האם אפשר להתחייב שלא נפרק את השיתוף?

אפשר לקבוע הגבלה בהסכם שיתוף, אבל לחוק יש גבולות. כל שותף זכאי ככלל לדרוש פירוק השיתוף בכל עת. אם ההסכם מגביל את הזכות לתקופה העולה על שלוש שנים, בית המשפט רשאי, כעבור שלוש שנים, לצוות על פירוק אם נראה לו הדבר צודק. הגבלה על הזכות של שותף להעביר את חלקו אין כוחה יפה לתקופה העולה על חמש שנים. לכן עדיף לקבוע מנגנון ברור לפרידה, כמו זכות קנייה ושמאי מוסכם.

 

מקורות שצוטטו במאמר (6)

 

מילון מושגים

ידועים בציבור
בני זוג שחיים חיי משפחה במשק בית משותף בלי להינשא. אין בחוק הגדרה אחידה, ובפסיקה המעמד נבחן לפי כל חוק.
הסכם חיים משותפים
הסכם בכתב בין ידועים בציבור שקובע מה שייך לכל אחד, איך מתחלקות ההוצאות וההשקעות, ומה יקרה בפרידה.
מעין צוואה
הוראה בחוק הירושה שלפיה, בתנאים שנקבעו, ידוע בציבור מקבל את מה שבן זוג נשוי היה יורש על פי דין, אלא אם הצוואה קובעת אחרת.
הסכם שיתוף
הסכם בין שותפים במקרקעין על ניהול הנכס, השימוש בו וזכויותיהם וחובותיהם. אפשר לרשום אותו, ואז הוא חל גם כלפי שותף חדש.
פירוק שיתוף
סיום הבעלות המשותפת במקרקעין, בהסכם או בצו בית משפט. דירה שאינה ניתנת לחלוקה נמכרת והפדיון מתחלק, ובדירת מגורים של בני זוג עם ילדים קטינים חלים כללים מיוחדים.
תוקף של פסק דין
מעמד שבית המשפט לענייני משפחה רשאי לתת להסכם שאישר, כך שאפשר לאכוף אותו כמו פסק דין.
אימות חתימה
פעולה של נוטריון שמאשרת מי חתם על מסמך. אינה אישור של תוכן ההסכם ואינה מקנה לו תוקף של פסק דין.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי ואת התעריפים במועד הכתיבה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

רוצים לעגן את החיים המשותפים בהסכם?

לימור ארבל, עורכת דין, נוטריונית ושמאית מקרקעין, מלווה ידועים בציבור בעריכת הסכם חיים משותפים, הסכם שיתוף בדירה וצוואות, ומסבירה מראש את היקף השירות ואת העלויות. לתיאום פגישה: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.