חלוקת רכוש בגירושין כשיש דירה: גישור, שמאות ומה עושים עם הבית

דוגמה: זוג שנשוי שנים, דירה רשומה על שם שניהם ומשכנתא שעוד לא נפרעה, ושניהם מסכימים להתגרש אבל לא מסכימים מה לעשות עם הבית. אחד מבני הזוג רוצה להישאר בדירה עם הילדים, השני צריך את חלקו בכסף כדי לקנות דירה אחרת. החוק קובע ששווי הדירה מתחלק ביניהם, אבל הוא אינו קובע מה ייעשה בה בפועל, ובהיעדר הסכמה, פירוק שיתוף בצו מסתיים בדרך כלל במכירה. יש שלוש אפשרויות עיקריות: למכור, שאחד מבני הזוג יקנה את חלקו של השני, או לדחות את ההחלטה לתקופה מוסכמת. כל אחת מהן דורשת קודם כול מחיר מוסכם. המאמר מסביר מה הדין קובע, איך קובעים את שווי הדירה, מה עושים עם המשכנתא ועם המס, ולמה גישור מתאים במיוחד להחלטה הזו.

עיקרי הדברים

  • ברירת המחדל היא איזון משאבים - כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי הנכסים שנצברו, למעט חריגים שהחוק מונה
  • לדירה שלוש אפשרויות עיקריות - מכירה, קנייה של חלק בן הזוג או דחייה מוסכמת, וכולן מתחילות במחיר מוסכם
  • החוק מעכב מכירה בצו של דירת המגורים - עד שנמצא לילדים הקטינים ולהורה שמחזיק בהם הסדר מגורים מתאים, ולו זמני
  • העברה בין בני הזוג על פי פסק דין בגירושין - אינה נחשבת מכירה לעניין מס שבח ומס רכישה

 

מה החוק קובע על חלוקת הרכוש

בני זוג שנישאו מאז 1974 ולא קבעו אחרת בהסכם ממון כפופים להסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג. לפי ההסדר, עם התרת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין, נכסים שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין, גמלאות ופיצויים מסוימים ונכסים שהסכימו בכתב שלא לאזן[1]. על בני זוג שנישאו לפני תחילת החוק הוראות אלה אינן חלות, ובמקרים כאלה נבחנת הלכת השיתוף שבפסיקה.

האיזון נעשה בשווי ולא בהכרח בנכס עצמו. שמים את הנכסים של כל אחד מבני הזוג, מנכים את החובות, ומי שנכסיו שווים יותר נותן לשני את מחצית ההפרש, בעין או בכסף. כשבני הזוג אינם מסכימים על הסכום או על דרך הביצוע, בית המשפט או בית הדין מחליט, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של כל אחד מהם ובטובת הילדים הקטינים[1]. בנסיבות מיוחדות, ולבקשת אחד מבני הזוג, בית המשפט או בית הדין רשאי גם לסטות מחלוקה שווה, או לקבוע שהנכסים יאוזנו לפי שוויים במועד מוקדם יותר.

הזכות לאיזון אינה מחכה בהכרח לגט. אפשר לבקש את ביצוע האיזון כבר כשחלפה שנה מפתיחת הליך גירושין או תביעה רכושית, או כשקיים קרע בין בני הזוג או שהם חיים בנפרד, אפילו תחת קורת גג אחת, תשעה חודשים מצטברים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה[1]. ומה לגבי דירה שאחד מבני הזוג הביא לנישואין? היא אינה נכללת באיזון כברירת מחדל, אבל הפסיקה הכירה במקרים מסוימים בשיתוף ספציפי בדירת המגורים. הסוגיה הזו מורכבת, ומפורטת במאמר על דירה שנקנתה לפני הנישואין.

 

הדירה: שלוש אפשרויות

כשהדירה רשומה על שם שני בני הזוג, הם שותפים בה, ולפי חוק המקרקעין כל שותף זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. בדירה אחת, שאינה ניתנת לחלוקה בעין, פירוק בצו בית משפט נעשה בדרך של מכירה וחלוקת הפדיון[2]. אבל בני זוג שמגיעים להסכמה אינם מוגבלים לפתרון הזה. בפועל, יש שלוש דרכים עיקריות.

מכירה לצד שלישי. הדירה נמכרת, המשכנתא נפרעת מהתמורה והיתרה מתחלקת לפי מה שסוכם. זו הדרך הפשוטה ביותר מבחינה משפטית, אבל היא מחייבת את שני בני הזוג, ולעיתים גם את הילדים, לעבור דירה.

קנייה של חלק בן הזוג. אחד מבני הזוג נשאר בדירה ומשלם לשני את שווי חלקו, בכסף או בקיזוז מול נכסים אחרים, כמו חיסכון או זכויות פנסיוניות. הדרך הזו שומרת על יציבות לילדים, אבל דורשת מחיר מוסכם ויכולת מימון של מי שנשאר.

דחייה מוסכמת. בני הזוג נשארים שותפים בדירה לתקופה מוגדרת, למשל עד שהילד הצעיר מסיים את בית הספר, ואחד מהם מתגורר בה. הדרך הזו מחייבת הסכם מפורט במיוחד: מי משלם את המשכנתא והתחזוקה, מה קורה בתום התקופה ולפי איזה שווי.

גם כשבני הזוג אינם מסכימים, החוק מגן על הילדים. כשבית המשפט מחליט על מכירת דירה שמשמשת למגורי בני הזוג, הוא לא יורה על ביצוע המכירה כל עוד לא נוכח שלילדים הקטינים ולהורה שמחזיק בהם נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר מגורים זמני[1][2]. כלומר, המכירה מתעכבת, אבל ההגנה הזו אינה פוטרת את בני הזוג מההחלטה.

 

כמה שווה הדירה ומי קובע

שלוש האפשרויות נשענות על אותה שאלה: כמה שווה הדירה. בקנייה של חלק בן הזוג, המחיר קובע כמה ישלם מי שנשאר. בדחייה, צריך לקבוע מראש איך ייקבע השווי בעתיד. ואפילו במכירה, בני הזוג צריכים להסכים על מחיר המינימום שמתחתיו לא ימכרו.

יש שלוש דרכים עיקריות לקבוע את השווי: שמאי מוסכם שבני הזוג בוחרים יחד, שמאי מטעם כל אחד מהם, או מומחה שבית המשפט ממנה כשהמחלוקת מגיעה להליך משפטי. הדרכים האלה, וההבדלים ביניהן, מפורטים במאמר על שמאות מקרקעין בגירושין. כדאי לזכור גם את מועד השומה: בדרך כלל שמים את הדירה סמוך למועד האיזון, אבל בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, לקבוע מועד מוקדם יותר[1], וזו שאלה שחשוב לסכם במפורש.

💡 טיפ מקצועי: שמאי מוסכם

שמאי אחד שבני הזוג בוחרים יחד חוסך את מלחמת השמאויות, שבה כל צד מגיע עם חוות דעת משלו והפער ביניהן הופך לסכסוך חדש. כדי שזה יעבוד, כדאי לסכם מראש ובכתב שלושה דברים: מי השמאי ואיך מתחלק שכרו, מה בדיוק הוא נדרש לשום (שווי הדירה כפנויה, מועד השומה, התייחסות לשיפוצים או לחריגות בנייה), ושחוות דעתו מחייבת את שני הצדדים. ניסוח ברור של השאלות לשמאי חשוב לא פחות מבחירת השמאי עצמו.

 

המשכנתא בחלוקה

לפי חוק יחסי ממון, באיזון המשאבים מנכים את החובות משווי הנכסים[1]. כלומר, מה שמתחלק הוא השווי הנקי של הדירה, אחרי יתרת המשכנתא. אבל החשבון באיזון הוא רק צד אחד של העניין. הצד השני הוא הבנק.

הסכם בין בני הזוג אינו מחייב את הבנק. בדרך כלל, העברת הזכויות בדירה ממושכנת דורשת את הסכמת הבנק, ובן הזוג שיוצא מהדירה נשאר חייב בהלוואה כל עוד הבנק לא שחרר אותו ממנה. בקנייה של חלק בן הזוג, מי שנשאר צריך בדרך כלל לקבל את אישור הבנק להוצאת בן הזוג היוצא מההלוואה, או למחזר אותה, וכדאי לבדוק את היכולת הזו לפני שחותמים, לא אחרי. גם בתקופת הביניים צריך לקבוע מי משלם את ההחזרים, ואיך התשלומים האלה יובאו בחשבון בחלוקה.

 

מיסוי העברה בין בני זוג

לגירושין יש גם הסדר מס מיוחד. העברת זכויות בדירה הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין אינה נחשבת מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין, בין שהיא נעשית בין בני הזוג ובין שהיא נעשית מהם לילדיהם[4]. לכן, ככלל, ההעברה עצמה אינה מחויבת במס שבח ובמס רכישה.

יש לכך תנאי אחד ותוצאה אחת. התנאי: ההעברה צריכה להיעשות על פי פסק דין שניתן בהליכי הגירושין, למשל הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ולא בהסכם פרטי בלבד. התוצאה: מי שקיבל את הזכויות נכנס לנעלי בן הזוג שהעביר אותן. כשהוא ימכור את הדירה בעתיד, שווי הרכישה ויום הרכישה ייקבעו כאילו בן הזוג שהעביר את הזכויות הוא המוכר[4]. כשהדירה נמכרת לצד שלישי, חלים כללי המיסוי הרגילים במכירת דירה, לפי הנסיבות של כל אחד מבני הזוג. בכל מקרה, כדאי לבדוק את ההשלכות המיסויות לפני שמסכמים איזו אפשרות לבחור.

 

גישור כמסגרת להחלטה

לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מי שמבקש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי תביעה בעניין של סכסוך משפחתי, ובכלל זה בענייני רכוש בין בני זוג, צריך להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך. בעקבות הבקשה, בני הזוג מוזמנים ליחידת הסיוע עד לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), שמתקיימות בתוך 45 ימים, עם אפשרות להארכה של 15 ימים. בפגישות מוסבר להם, בין השאר, על גישור ועל דרכים אחרות להגיע להסכמה, ובתקופת עיכוב ההליכים, שנמשכת מעט מעבר לתקופת הפגישות, לא ניתן להגיש תביעה, מלבד בקשות מסוימות לסעד דחוף או זמני[3][5].

החלטה על הדירה מתאימה במיוחד לגישור. בית המשפט מכריע בין עמדות, ופירוק שיתוף בצו מסתיים בדרך כלל במכירה. בגישור קל יותר לבנות פתרונות מותאמים, כמו קנייה של חלק בן הזוג בתשלומים, דחייה עד מועד מוסכם או קיזוז מול זכויות פנסיוניות, ולשלב בהם את צורכי הילדים. כשבמשפחה כבר יש הסכם ממון, הוא נקודת המוצא לגישור, ומה שלא הוסדר בו נסגר בהסכם החדש.

✅ צ'קליסט: מה צריך להכריע בהסכם לגבי הדירה

  • איזו מבין האפשרויות נבחרה, ומה קורה אם היא נכשלת (למשל, אם מי שנשאר אינו מקבל מימון במועד)
  • השווי המוסכם, או מי השמאי ואיך ומתי ייקבע השווי
  • מועדי התשלום לבן הזוג שיוצא, ומתי עוברות הזכויות
  • מי משלם את המשכנתא עד ההעברה, ומתי ואיך מבקשים מהבנק לשחרר את מי שיוצא
  • מי מתגורר בדירה, עד מתי, ומי נושא בארנונה, בתחזוקה ובתיקונים
  • אישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין, כדי שההעברה תיהנה מההסדר המיסויי שבחוק

הסכם שבני הזוג מגיעים אליו צריך לקבל תוקף משפטי. הסכם ממון, וכך גם הסכם שמסדיר את חלוקת הרכוש, טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך, שנוכח שבני הזוג חתמו עליו בהסכמה חופשית ומתוך הבנה של משמעותו[1]. אישור הסכם גירושין בבית המשפט מעניק לו תוקף של פסק דין[6], וכך גם הסדר שהושג בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה יכול לקבל תוקף כזה[3].

 

שאלות ותשובות

האם בן הזוג שנשאר עם הילדים זכאי להישאר בדירה?

החוק אינו מקנה לו זכות להישאר בדירה לצמיתות, אבל הוא מגן על הילדים: כשבית המשפט מחליט על מכירת דירת המגורים, המכירה מתעכבת עד שנמצא לילדים הקטינים ולהורה שמחזיק בהם הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר זמני. בהסכמה אפשר לקבוע שאחד מבני הזוג יישאר בדירה לתקופה מוגדרת.

איך קובעים את שווי הדירה בגירושין?

באמצעות שומה של שמאי מקרקעין. אפשר לבחור יחד שמאי מוסכם, שכל אחד מבני הזוג יביא שמאי משלו, או שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו. כדאי לסכם מראש את מועד השומה ואת השאלות שהשמאי נדרש לענות עליהן.

האם משלמים מס כשאחד מבני הזוג מעביר לשני את חלקו בדירה?

העברת זכויות על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין אינה נחשבת מכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין, ולכן ככלל אינה מחויבת במס שבח ובמס רכישה. מי שקיבל את הזכויות נכנס לנעלי בן הזוג לעניין שווי הרכישה ויום הרכישה, וזה ישפיע על המס כשימכור את הדירה בעתיד.

האם חייבים ללכת לגישור לפני תביעה על חלוקת הרכוש?

ככלל, חייבים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ולהגיע לפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע, שבהן מוסבר גם על גישור. ההמשך בגישור אינו חובה, אבל בני זוג יכולים לבחור בו, משום שהוא מאפשר לבנות פתרון מותאם לדירה ולילדים.

 

מקורות שצוטטו במאמר (6)

 

מילון מושגים

איזון משאבים
ההסדר שבחוק יחסי ממון, שלפיו עם התרת הנישואין כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שווי הנכסים שנצברו, למעט חריגים שהחוק מונה.
פירוק שיתוף
סיום הבעלות המשותפת במקרקעין. בהסכמה, השותפים קובעים את הדרך. בצו בית משפט, דירה שאינה ניתנת לחלוקה נמכרת והתמורה מתחלקת.
שמאי מוסכם
שמאי מקרקעין שבני הזוג בוחרים יחד, ומסכימים מראש שחוות דעתו תחייב את שניהם.
פגישות מהו"ת
פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, שבני זוג מוזמנים אליהן אחרי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, עד ארבע פגישות.
הסכם ממון
הסכם בכתב שמסדיר את יחסי הממון בין בני זוג. טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי. בהסכם שנכרת לפני הנישואין אפשר במקום זאת אימות של נוטריון, או של רושם הנישואין לפני הנישואין או בשעת עריכתם.
תשלום איזון
הסכום שבן הזוג שנכסיו שווים יותר משלם לשני, מחצית ההפרש בין שווי נכסיהם, בכסף או בעין.

המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.

נפרדים ולא מסכימים מה לעשות עם הדירה?

לימור ארבל, עורכת דין, שמאית מקרקעין ומגשרת, מנהלת גישור בסכסוכי מקרקעין במשפחה, עם הבנה בשמאות ובמיסוי של דירות. בגישור המגשרת אינה מייצגת אף צד ואינה עורכת את השומה בתיק, ומומלץ שכל צד יתייעץ עם עורך דין מטעמו לפני החתימה. לתיאום פגישה משותפת: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.