מי שרוצה היום להגיש תביעת גירושין, מזונות או רכוש נגד בן או בת הזוג, ככלל אינו יכול להתחיל בתביעה. הצעד הראשון הוא בקשה ליישוב סכסוך, והחוק אוסר לכלול בה אפילו טענה אחת על הסכסוך עצמו. הבקשה פותחת תקופה שבה אף צד אינו יכול להגיש תביעה, ושבמהלכה בני הזוג נפגשים ביחידת הסיוע לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת). מי שמבין את ההליך יכול לנצל אותו כדי להגיע להסכמה, או לפחות להיערך נכון לתביעה. מי שאינו מבין אותו עלול לפספס מועדים, או לחכות כשמגיע לו סעד דחוף. המאמר מסביר מה כותבים בבקשה, מה קורה בפגישות, מה אסור בתקופת עיכוב ההליכים, ומתי אין צורך בבקשה בכלל.
עיקרי הדברים
- הבקשה קודמת, ככלל, לתביעה - בעניינים שהחוק מונה, בסכסוך בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הדתי
- עד ארבע פגישות מהו"ת - בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עם אפשרות להארכה אחת של 15 ימים
- בתקופת עיכוב ההליכים אי אפשר לתבוע - אבל אפשר לבקש סעד דחוף או זמני בעניינים שנקבעו
- הגישור עצמו אינו חובה - החובה היא להגיש בקשה ולהגיע לפגישות. ההמשך תלוי בצדדים
מה זו בקשה ליישוב סכסוך ועל מי היא חלה
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נועד לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית. לשם כך הוא קובע שהמבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, והבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או לסמכות השיפוט[1]. התקנות שמסדירות את ההליך נכנסו לתוקף ביולי 2016[2].
החובה חלה על תובענות בין בני זוג, בין הורים, או בין הורים לילדיהם, בעניינים שהחוק מונה: נישואין וגירושין, יחסי ממון ותביעות רכושיות בין בני הזוג, מזונות ומדור, ענייני ילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ועוד. "ערכאה שיפוטית" לעניין זה היא בית המשפט לענייני משפחה וכל אחד מבתי הדין הדתיים[1].
ומה לא נכלל? סכסוך בין אחים, למשל, אינו בין בני זוג או בין הורים לילדיהם, ולכן אינו כפוף להסדר. גם בין בני זוג, החוק מחריג תובענות בענייני ירושה, וכן תביעת גירושין שהוגשה בהסכמת שני הצדדים[1]. ההחרגה האחרונה חלה על תביעת הגירושין עצמה בלבד: תביעה לחלוקת רכוש בגירושין, גם כשהגירושין עצמם בהסכמה, מחייבת בקשה ליישוב סכסוך.
מה כותבים בבקשה ומה אסור
הבקשה מוגשת על גבי טופס 1 שבתוספת לתקנות, למזכירות הערכאה השיפוטית, לפי כללי הסמכות המקומית[2]. לפי אתר הרשות השופטת, עורכי דין מגישים אותה באתר נט המשפט, ומי שאינו מיוצג יכול להגיש אותה במזכירות בית המשפט או בדואר רשום. בבית המשפט לענייני משפחה הבקשה חייבת באגרה, ואפשר לבקש פטור מאגרה בשל חוסר יכולת כלכלית[3].
הכלל החשוב ביותר הוא מה לא כותבים. הבקשה אינה כתב תביעה, והיא אינה המקום לספר את סיפור הסכסוך, להאשים או לטעון לסמכות. מטרתה לפתוח את ההליך ולהביא את שני הצדדים ליחידת הסיוע. מי שרגיל לחשוב על הליך משפטי כ"מי מקדים לטעון", צריך להבין שכאן ההיגיון הפוך: בשלב הזה, החוק רוצה שהשיחה תתחיל בלי כתבי טענות. עם זאת, ההקדמה עדיין חשובה: למגיש הבקשה שמורה הזכות להגיש תובענה ראשון, בתוך 15 ימים מתום התקופות[1].
מזכירות הערכאה השיפוטית לא תקבל תובענה, כולל בקשה לסעד זמני, בלי שהוגשה תחילה בקשה ליישוב סכסוך, למעט בקשות לסעד דחוף מסוימות ובקשה לעיכוב יציאה של קטין מן הארץ. וכשכבר הוגשה בקשה בין אותם צדדים ותקופת עיכוב ההליכים שלה טרם חלפה, לא תתקבל בקשה נוספת, באותה ערכאה או בערכאה אחרת[2].
פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע
אחרי הגשת הבקשה, הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום, ויחידת הסיוע רשאית לקיים פחות פגישות לפי שיקול דעתה. הזמנה לפגישה כמוה כהזמנה לדיון בבית המשפט. כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים. הצדדים מתייצבים בעצמם, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד[1].
בפגישות, הצדדים מקבלים מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של הגירושין, ומידע על דרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה: ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה וטיפול זוגי או משפחתי. יחידת הסיוע גם מכירה את הצדדים כדי להעריך יחד איתם את הצרכים שלהם ואת טובת הילדים, ויכולה לסייע להם להגיע להסדרים בהסכמה בענייני הילדים[1]. לפי התקנות, לפגישה הראשונה הצדדים מגיעים לבדם, ובה לא נעשה ניסיון ליישב את הסכסוך המשפטי, למעט הסדרים זמניים אם הצדדים מעוניינים בכך[2].
שתי הגנות חשובות מלוות את הפגישות. הראשונה: הצדדים לא יחתמו בפגישות המהו"ת על הסכם בעניין הסכסוך, ולא יקבלו על עצמם התחייבות משפטית, אלא לאחר שניתנה להם הזדמנות להיוועץ בעורך דין או בכל אדם אחר[2]. השנייה: דברים שנאמרו ליחידת הסיוע חסויים, וככלל לא יתקבלו כראיה, למעט חריגים, כמו ויתור בכתב של כל הצדדים או חשש לפגיעה בקטין[4]. יחידת הסיוע כן מדווחת לערכאה השיפוטית מי התייצב ומי לא, ומי שלא התייצב עלול להיות מחויב בהוצאות, ובקשתו עלולה להימחק[2].
עיכוב ההליכים: מה אפשר ומה אי אפשר לעשות
במשך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, או 60 ימים אם יחידת הסיוע האריכה את תקופת הפגישות, ובמשך הימים הנוספים שהחוק קובע אחר כך, לא ניתן להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לשום ערכאה, ושום ערכאה לא תדון בתובענה כזו בין הצדדים, כולל בשאלת הסמכות[1]. הצדדים יכולים להסכים בכתב להאריך את התקופה, למשל כדי להמשיך בגישור.
מי שחושש שההמתנה תפגע בזכויות כספיות, צריך להכיר הוראה אחת: תובענה בעניין מזונות או מדור שהוגשה בתום תקופת עיכוב ההליכים, רואים אותה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך[2]. כלומר, בתביעת מזונות או מדור שמוגשת בתום תקופת העיכוב, המועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה.
הערכאה השיפוטית רשאית גם לקצר את תקופת העיכוב במקרים שהתקנות מונות, כמו כשהוגש נגד הצד השני כתב אישום בעבירת אלימות או מין כלפי בן הזוג או הילדים, כשכתובת הצד השני אינה ידועה, או במקרה חריג שבו יחידת הסיוע המליצה על כך כי ההמתנה תגרום נזק של ממש. מנגד, היא רשאית להאריך את התקופה, למשל כשהצד השני גרם לביטול הפגישות או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב, או כשצד נבצר מלהשתתף בשל אבל או מחלה[2].
סעד דחוף בזמן העיכוב
העיכוב אינו מונע הגנה במצבים שאינם יכולים לחכות. לפי החוק, צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בכל עת בקשה לסעד דחוף או זמני בעניינים שנקבעו, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים, או לעיכוב יציאה מן הארץ. הבקשה צריכה להיות קצרה ותמציתית, והערכאה דנה רק בסעד המבוקש. צו כזה עומד בתוקף חמישה חודשים, אלא אם נקבעה תקופה אחרת[1].
⚠️ עצור - סעד דחוף לא מחכה לסוף העיכוב
דוגמה: אחד מבני הזוג מגיש בקשה ליישוב סכסוך, ובאותו שבוע מגלה שהצד השני מתכוון למכור נכס משותף, או שהילד אמור לטוס לחו"ל. אין צורך לחכות. התקנות מאפשרות לבקש סעד זמני לשמירת המצב הקיים, ובכלל זה עיקול או עיכוב יציאה מן הארץ, וסעד דחוף בעניינים שנקבעו, כמו טיפול רפואי דחוף בקטין, הנפקת דרכון ואישור יציאת קטין לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך שלא היה צפוי, כשהיציאה בתוך 30 ימים, רישום למוסד לימודים סמוך לתחילת הלימודים או תביעת גירושין דחופה כשהנתבע שגר בחו"ל נמצא בארץ. חלק מהבקשות האלה אפשר להגיש גם בלי בקשה ליישוב סכסוך. בקשה שאין בה דחיפות אמיתית עלולה להימחק[2].
הרשימה המלאה של העניינים, והטפסים לכל סוג של בקשה, מופיעים בתקנות[2] ובאתר הרשות השופטת[3]. בקשה למזונות זמניים או להבטחת הקשר של הילדים עם ההורים בתקופת העיכוב מוגשת רק כבקשה לסעד דחוף, ולפי אתר הרשות השופטת, במקרים חריגים שבהם ההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי.
מה קורה אחרי: גישור או תביעה
בתום הפגישה האחרונה, יחידת הסיוע ממליצה לצדדים על ההליך שמתאים לדעתה ליישוב הסכסוך. בתוך חמישה ימים, כל צד מודיע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי[2]. כשהצדדים מסכימים לגישור, יחידת הסיוע מביאה לפניהם שם של מגשר מרשימת המגשרים בענייני משפחה, ששכרו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. הצדדים רשאים גם לבחור מגשר אחר, מהרשימה או מחוצה לה, ומי שזכאי לסיוע משפטי עשוי להיות מופנה להליך יישוב סכסוך באמצעות הסיוע המשפטי[2]. לפי אתר הרשות השופטת, הצדדים יכולים גם לפנות לגישור פרטי בתשלום, ולבקש להאריך את תקופת עיכוב ההליכים[3].
כאן כדאי לתקן תפיסה נפוצה. ההליך מכונה לעיתים "גישור חובה", אבל החובה היא להגיש בקשה ולהגיע לפגישות המהו"ת, וההמשך בגישור תלוי בהסכמת הצדדים. כשהם מגיעים להסדר בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, ערכאה שיפוטית רשאית לתת לו תוקף של פסק דין, בעניין שהיא מוסמכת לדון בו. כשאין הסכמה, הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תובענה, בתוך 15 ימים מתום התקופות, לכל ערכאה מוסמכת, ואם לא הגיש, או הגיש רק לגבי חלק מהעניינים, הצד השני רשאי להגיש תובענה בעניינים שלא הוגשה לגביהם תובענה[1].
כדי לתת להסדר תוקף של פסק דין, מגישים אותו לאישור הערכאה השיפוטית[1]. הסדר רכושי בין בני זוג הוא הסכם ממון הטעון אישור לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג[5], והסדרים לגבי הילדים טעונים אישור בית המשפט, שבוחן את טובתם[6].
מתי אין צורך בבקשה ליישוב סכסוך
לא כל הליך משפחתי מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך. ההחרגות פזורות בחוק ובתקנות, וכדאי להכיר אותן לפני שמגישים.
📌 חשוב לדעת: מתי לא צריך בקשה ליישוב סכסוך
החוק אינו חל על הליך שמקום מושבו של אחד הצדדים אינו בישראל, על הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, ועל הליכים שהמדינה צד להם, למעט תביעת אבהות או אמהות שלא בהסכמה. בקשה לאישור הסכם אינה נחשבת תובענה, ולכן זוג שהגיע להסכם יכול להגיש אותו לאישור ישירות. תביעת גירושין ותביעת אבהות או אמהות שהוגשו בהסכמה מוחרגות גם הן. ומי שבשנה האחרונה כבר הוגשה בקשה בינו לבין אותו צד, והוא הגיע לפגישות, יכול בתנאים מסוימים להגיש תובענה בלי בקשה חדשה.
כל ההחרגות האלה מופיעות בחוק[1], ואתר הרשות השופטת מפרט אותן גם הוא[3]. כשיש ספק אם ההליך שלכם נכלל בהחרגה, עדיף לבדוק לפני ההגשה, כי תובענה שחייבת בבקשה ליישוב סכסוך לא תתקבל בלעדיה.
שאלות ותשובות
האם אפשר לכתוב בבקשה ליישוב סכסוך מה קרה?
לא. החוק קובע שהבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט. הבקשה רק פותחת את ההליך ומזמנת את הצדדים לפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע.
כמה פגישות מהו"ת יש וכמה זמן זה לוקח?
עד ארבע פגישות, ויחידת הסיוע רשאית לקיים פחות. כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים. בתקופה הזו, ובימים הנוספים שהחוק קובע, לא ניתן להגיש תובענה.
האם חייבים ללכת לגישור אחרי פגישות המהו"ת?
לא. החובה היא להגיש בקשה ולהגיע לפגישות. בסופן יחידת הסיוע ממליצה על הליך מתאים, וכל צד מודיע אם הוא מעוניין להמשיך. אם אין הסכמה, הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תובענה בתוך 15 ימים מתום התקופות.
מה עושים אם צריך מזונות או צו בזמן העיכוב?
אפשר לבקש בכל עת סעד זמני לשמירת המצב הקיים או עיכוב יציאה מן הארץ, וסעד דחוף בעניינים שנקבעו. בקשה למזונות זמניים בתקופת העיכוב אפשרית רק כבקשה לסעד דחוף, במקרים חריגים שבהם ההמתנה עלולה לגרום נזק ממשי. תביעת מזונות שהוגשה בתום העיכוב נחשבת כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך.
מקורות שצוטטו במאמר (6)
- [1] חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, סעיפים 1-4א - ויקיטקסט · Source Score: 25
- [2] תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, תקנות 2-17 - ויקיטקסט · Source Score: 24
- [3] בקשה ליישוב סכסוך במשפחה - הרשות השופטת · Source Score: 23
- [4] חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, סעיף 5א - ויקיטקסט · Source Score: 19
- [5] חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, סעיפים 1-2 - ויקיטקסט · Source Score: 18
- [6] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, סעיף 24 - ויקיטקסט · Source Score: 17
מילון מושגים
בקשה שמגישים לפני תובענה בסכסוך משפחתי, על גבי טופס 1, בלי טענות על הסכסוך. היא מזמנת את הצדדים לפגישות מהו"ת.
פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, עד ארבע פגישות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה.
יחידה מקצועית שפועלת ליד בית המשפט לענייני משפחה וליד בתי הדין הדתיים, ובה מתקיימות פגישות המהו"ת.
התקופה שמתחילה בהגשת הבקשה, שבה לא ניתן להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, למעט בקשות לסעד דחוף או זמני.
צווים שאפשר לבקש גם בתקופת העיכוב: סעד זמני לשמירת המצב הקיים, עיקול או עיכוב יציאה מן הארץ, וסעד דחוף בעניינים שנקבעו בתקנות.
משא ומתן שבו כל צד מיוצג על ידי עורך דין, בשיתוף אנשי מקצוע נוספים לפי הצורך, בתנאי שאותם עורכי דין לא ייצגו את הצדדים אם המשא ומתן ייכשל.
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
אחרי פגישות המהו"ת ורוצים לנסות גישור?
לימור ארבל, עורכת דין, שמאית מקרקעין ומגשרת, מנהלת גישור גירושין לבני זוג. בגישור המגשרת אינה מייצגת אף צד. לתיאום פגישה: 077-803-8648
