תקן 21 בפינוי בינוי: איך בודקים אם העסקה כדאית ומה זה אומר לבעלי הדירות

כשיזם מציג לבעלי הדירות "דוח כדאיות לפי תקן 21", הוא נראה כמו חותמת אובייקטיבית שסוגרת כל ויכוח. אבל תקן 21 אינו מספר אחד ואינו פסק דין. זה תקן מקצועי של מועצת שמאי המקרקעין שקובע איך עורכים בדיקה שמאית כלכלית לפרויקט פינוי בינוי: אילו נתונים בודקים, איך בוחנים אם הרווח היזמי מהווה תמריץ ראוי, ואילו הנחות עומדות מאחורי התמורה לדיירים. מי שמבין את התקן יכול לקרוא חוות דעת כזו בעין ביקורתית, ולדעת מה לשאול. המאמר מסביר מהו תקן 21, מה בודקים בכל אחד משלושת חלקיו, איך נקבע הרווח היזמי, מה התקן מניח לגבי התמורה, מה הקשר שלו לדייר סרבן, ומה בעלי הדירות צריכים לבדוק.

עיקרי הדברים

  • תקן 21.1 בתוקף מ-13 ביוני 2022 – אחרי שאושר בידי מועצת שמאי המקרקעין[1][2]
  • שיעור הרווח היזמי נקבע בידי השמאי – לפי מסמך הרווח המזערי של השמאי הממשלתי הראשי, עם אפשרות לסטות בנימוק[1][2]
  • חוות הדעת מתפרסמת עם מסמכי התכנית – בשלב ההפקדה, כדי שגם בעלי הדירות יוכלו לעיין בה[1][2]
  • קביעת שמאי פינוי ובינוי שהעסקה כדאית – יוצרת חזקה בבחינת סירוב של דייר[4]

 

מהו תקן 21 ומי קבע אותו?

תקן 21 הוא תקן שמאי של מועצת שמאי המקרקעין שבמשרד המשפטים. הנוסח העדכני, תקן מספר 21.1, נקרא "פירוט מזערי נדרש בשומות מקרקעין המבוצעות לצורך בדיקה שמאית כלכלית לתכנית פינוי-בינוי", והוא אושר בידי המועצה ב-1 ביוני 2022[1]. לפי מכתב של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, התקן פורסם ונכנס לתוקף ב-13 ביוני 2022[2]. בוועדה המקצועית שגיבשה אותו ישבו, בין היתר, השמאי הממשלתי הראשי ונציגים של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית[1].

מטרת התקן, לפי לשונו, היא לקבוע רמת פירוט מזערית והנחיות מקצועיות בשומות שנערכות לבדיקה שמאית כלכלית של תכנית פינוי בינוי. במבוא לתקן מוסבר שהבדיקה נועדה ליצור שפה משותפת לגורמים השונים שמעורבים בתהליך[1]. התקן חל על כל השומות שנערכות בעניינים שהוא מפרט במיזמי פינוי בינוי, ובשינויים המחויבים גם על יחידות מסחר, משרדים ומלאכה[1].

חשוב להבין את סדר הדברים שהתקן עצמו קובע: התכנון מוביל, ורק בעקבותיו ועל פיו נבדקת ההיתכנות הכלכלית[1]. מינהל התכנון הוסיף הנחיה מפורשת: אם לפי "מבחן המגרש הריק" ולשם ניצול יעיל של הקרקע אפשר לאשר זכויות בהיקף גבוה מהנדרש לכדאיות, יש לקבוע את הזכויות בראייה תכנונית, גם אם שיעור הרווח עולה על המינימום שבתקן[3]. כלומר, התקן הוא כלי עזר לבדיקת היתכנות, ולא תקרה שמגבילה את התכנון.

 

מה בודקים בכל אחד משלושת חלקי התקן?

התקן בנוי משלושה חלקים, ולכל אחד תפקיד אחר[1]. חלק א' הוא שומה לבדיקת הכדאיות הכלכלית של תכנית מוצעת לפינוי בינוי, והוא נועד לסייע להליך האישור של תכנית חדשה במוסדות התכנון. חלק ב' הוא שומה לבדיקת התמורה לבעלי דירות אופייניות בעסקת פינוי בינוי. חלק ג' הוא שומה לבדיקת הכדאיות הכלכלית של התמורה בעד דירה מסוימת במקבץ.

חלקים ב' ו-ג' נוגעים ישירות לבעלי הדירות. לפי התקן, הם נועדו לסייע בבחינת עסקה שיזמים מציעים לבעלי הדירות, ואפשר לפעול לפיהם גם כדי להגיע להסכמות בין הצדדים, וגם במסגרת מינוי שמאי פינוי ובינוי לפי חוק פינוי ובינוי או לפי חוק החיזוק[1]. במילים אחרות, אותו כלי משמש גם במשא ומתן וגם כשנדרשת הכרעה.

התקן גם מגדיר מושג מרכזי: "דירה אופיינית" היא דירה טיפוסית בבניין המיועד לפינוי והריסה, שאין לה הצמדות מיוחדות. הצמדות שצמודות רק לדירות מסוימות לא נכללות באפיון הדירה הטיפוסית, ונלקחות בחשבון רק בתמורה לדירות האלה[1]. כך, דירה עם גינה או גג מוצמד נבחנת בנפרד, ולא נבלעת בממוצע.

 

איך נקבע הרווח היזמי, ומהו "תמריץ ראוי"?

זה לב התקן. לפי משרד המשפטים, בשונה מהנוסח הקודם, שנקט בשיעור של רווח יזמי מקובל, הנוסח הנוכחי קובע ששיעור הרווח היזמי שמהווה תמריץ ראוי למימוש התכנית ייקבע בידי השמאי עורך חוות הדעת, כי הוא עשוי להשתנות ממיזם למיזם[2]. השמאי לוקח בחשבון את "מסמך הרווח היזמי המזערי בתכניות פינוי בינוי" שמפרסם השמאי הממשלתי הראשי, ויכול לסטות ממנו בנימוק, בהתאם לפרמטרים כמו סוג המיזם, מיקומו, היקפו, שיעור הסכמות הבעלים ופטור מהיטל השבחה[1].

התקן מסביר גם למה הרווח הנדרש בפינוי בינוי גבוה יותר: מיזם כזה מבוצע בדרך כלל בהיקפים גדולים, נמשך זמן רב, ויש בו מרכיבי סיכון שאינם אופייניים למיזמים אחרים. לכן שיעור הרווח היזמי בו צריך להיות גבוה יותר מאשר בבנייה בקרקע פנויה, באותו מקום ובאותו זמן[1]. המועד הקובע לשומה צריך להיות סמוך ככל האפשר לדיון בהפקדת התכנית, ולא מוקדם מחצי שנה לפני ההחלטה על ההפקדה, אלא אם נתבקש מועד אחר[1].

ומה קורה כשהרווח לא מספיק? אם הרווח שמתקבל מהתכנון המוצע אינו מהווה תמריץ ראוי, השמאי צריך לציין מהו הסכום החסר ומהם שטחי הבנייה החסרים כדי להביא את הפרויקט לכדאיות[1]. בנוסף הוא מכין טבלת רגישות שמציגה את התמורה לבעלי הדירות מול הרווח היזמי, כדי לסייע למוסד התכנון לדייק את התכנון וגם לצדדים לחלק את הרווח באופן מאוזן[1].

שני דברים חשובים בשקיפות. לפי משרד המשפטים, לפני שמוסד התכנון מחליט על בסיס חוות הדעת, שמאי מטעמו צריך לבדוק ולאשר אותה, גם לגבי הערכים וגם לגבי שיעור הרווח[2]. ולפי התקן, חוות הדעת שעל פיה מופקדת התכנית מתפרסמת יחד עם מסמכי התכנית[1]. התכלית, כפי שמשרד המשפטים מסביר, היא שהתחשיב הכלכלי והרווח הצפוי יהיו חשופים לציבור, ובמיוחד לבעלי הדירות במתחם, כבר בשלב ההפקדה[2].

קיבלתם דוח כדאיות לפי תקן 21?

לימור ארבל, עורכת דין ושמאית מקרקעין, קוראת עבור בעלי הדירות את חוות הדעת, בודקת את ההנחות ואת שיעור הרווח, ומסבירה מה הן אומרות על ההצעה שעל השולחן. לתיאום פגישה: 077-803-8648

 

מה התקן מניח לגבי התמורה לבעלי הדירות?

כדי לחשב כדאיות, השמאי חייב להניח איזו תמורה מקבלים בעלי הדירות, והתקן קובע עקרונות לכך[1]. ככלל, יזם התכנית נושא בכל ההוצאות הקשורות בתכנית, למעט חובות שחלים על בעלי הדירות באופן אישי, כמו דמי היוון או ארנונה. בדירות מגורים בבנייה רוויה, התמורה שמניחים היא דירה חדשה עם מרפסת, מחסן וחניה, ששטחה ככלל כשטח הדירה הקיימת לפי היתר, בתוספת[1].

ומה גודל התוספת? אם יש מדיניות תמורה לבעלי הדירות, התוספת מחושבת לפיה. אם אין מדיניות, התוספת מחושבת במדרגות של 0, 12 ו-25 מ"ר, וגם לפי ההסכם בין היזם לבעלי הדירות, אם יש[1]. חשוב להבין את המשמעות: המדרגות האלה הן הנחות לתחשיב ולטבלת הרגישות, ולא קביעה כמה מטרים מגיעים לכל דייר. התקן עצמו מבהיר שאין באמור משום קביעת מינימום או מקסימום לתמורה בפועל[1]. התמורה בפועל נקבעת במשא ומתן ובהסכם, כפי שמוסבר לגבי מה מקבלים בפינוי בינוי.

התקן מתייחס גם לנכסים חריגים ולמיסים. כשיש זכויות בנייה בלתי מנוצלות, השמאי בוחן אם יש כדאיות כלכלית לממש אותן, ואם כן, הן נלקחות בחשבון כחלק משטח הדירה, במקדם מתאים. דירות לא אופייניות ושטחי מסחר מתורגמים לשטח שווה ערך לפי השווי שלהם ביחס לדירות האופייניות. והשמאי מפרט את המיסים שהיזם משלם במקום בעלי הדירות, ככל שהם חלים, כמו מס שבח, מס רכישה, מע"מ על שירותי הבנייה והיטל השבחה[1]. את הפרטים האלה כדאי להשוות לסעיפים בהסכם פינוי בינוי שמוצע לכם.

 

מה הקשר בין תקן 21 לבעל דירה מסרב?

כאן התקן פוגש את חוק פינוי ובינוי. לפי החוק, כשרוב מיוחס של בעלי הדירות הסכים לעסקה, בית המשפט רשאי לפעול נגד בעל דירה שמסרב סירוב בלתי סביר. אבל סירוב לא ייחשב בלתי סביר, בין היתר, אם עסקת הפינוי ובינוי אינה כדאית כלכלית[4]. החוק מוסיף שקביעה של שמאי פינוי ובינוי שהעסקה כדאית כלכלית יוצרת חזקה שהיא כדאית לעניין בחינת הסירוב, אלא אם הוכח אחרת[4].

איך ממנים שמאי כזה? לפי החוק, רוב מיוחס של בעלי הדירות לעניין קביעת כדאיות כלכלית, כלומר בעלי יותר משתי חמישיות מהדירות ומהרכוש המשותף בכל בית משותף במקבץ, רשאי לפנות למנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ולבקש למנות שמאי פינוי ובינוי. המנהל ממנה שמאי מתוך רשימה, ומודיע על זהותו בתוך 15 ימים. השמאי קובע אם העסקה המוצעת כדאית כלכלית, ואם לא, באילו תנאים תיחשב כדאית. שמאי שעלול להימצא בניגוד עניינים לא ימונה[4]. לפי התקן, חלקים ב' ו-ג' שלו משמשים גם בהליך הזה[1].

החוק מכיר גם, בין היתר, בסיבות אחרות שבגללן סירוב אינו בלתי סביר: כשלא הוצעו לבעל הדירה מגורים חלופיים לתקופת הבנייה, כשלא הוצעו לו בטוחות הולמות, או כשיש לו נסיבות אישיות מיוחדות שבגללן ביצוע העסקה, בתנאים שסוכמו עם שאר בעלי הדירות, אינו סביר. יש גם הוראות מיוחדות לבעלי דירות עם מוגבלות ולבעלי דירות מבוגרים[4]. לכן, גם כשהעסקה כדאית כלכלית לפי תקן 21, הדיון בסירוב לא מסתיים שם. את המכלול של זכויות הדייר בפינוי בינוי כדאי להכיר לפני כל החלטה.

 

מה בעלי הדירות צריכים לבדוק בחוות דעת לפי תקן 21?

חוות דעת לפי התקן ארוכה ומלאה בטבלאות, אבל יש כמה נקודות שאפשר לבדוק גם בלי להיות שמאי. התקן עצמו מחייב את השמאי לפרט חלק מהן, למשל את זהות מזמין השומה ואת הזיקה שלו למתחם, ואם השמאי לא יודע מהי הזיקה, עליו לציין זאת[1]. מספר הדירות הקיימות ושטחן צריכים להתבסס על היתרי הבנייה, ואם הם לא נמצאו, על מדידה חתומה או מסמך רשמי אחר, עם ציון המקור[1].

✅ מה בודקים בחוות דעת לפי תקן 21

  • מי הזמין את השומה, ומה הזיקה שלו למתחם
  • מה המועד הקובע, והאם הוא סמוך להפקדת התכנית
  • על מה מבוססים מספר הדירות הקיימות ושטחן
  • איזו תמורה הונחה: מדיניות, מדרגות של 0, 12 ו-25 מ"ר, או ההסכם
  • איך טופלו זכויות בנייה בלתי מנוצלות, דירות חריגות ושטחי מסחר
  • אילו מיסים הונח שהיזם משלם
  • מה שיעור הרווח היזמי, והאם השמאי נימק סטייה מהמסמך של השמאי הממשלתי
  • האם שמאי מטעם מוסד התכנון בדק ואישר את חוות הדעת

חוות דעת לפי תקן 21 היא כלי חשוב, אבל היא לא מחליפה בדיקה של העסקה כולה: הבטוחות, הדיור החלופי, לוחות הזמנים, והשאלה אם התמורה שמוצעת לכם הוגנת ביחס לשאר הדיירים. ומי שמתלבט בין מסלולים, יכול להיעזר בהסבר על ההבדל בין תמ"א 38 לפינוי בינוי.

 

שאלות ותשובות

מה זה תקן 21 בפינוי בינוי?

תקן 21 הוא תקן שמאי של מועצת שמאי המקרקעין, שקובע את רמת הפירוט וההנחיות המקצועיות לבדיקה שמאית כלכלית של תכנית פינוי בינוי. הנוסח העדכני, תקן 21.1, אושר ב-1 ביוני 2022 ונכנס לתוקף ב-13 ביוני 2022. הוא כולל שלושה חלקים: כדאיות התכנית, התמורה לבעלי דירות אופייניות, וכדאיות התמורה לדירה מסוימת.

האם תקן 21 קובע כמה מטרים מקבל כל דייר?

לא. התקן קובע איך מחשבים כדאיות. כשאין מדיניות תמורה, השמאי מציג בטבלת רגישות תוספות של 0, 12 ו-25 מ"ר לדירה, וגם את התמורה לפי ההסכם, אם יש. אלה הנחות לתחשיב, והתמורה בפועל נקבעת לפי מדיניות תמורה, אם קיימת, במשא ומתן ובהסכם עם היזם.

מי עורך את הבדיקה לפי תקן 21?

שמאי מקרקעין. בתכנית שמוגשת למוסד התכנון, חוות הדעת נבדקת ומאושרת בידי שמאי מטעם מוסד התכנון לפני ההחלטה. בהליך מול בעל דירה שמסרב, רוב מיוחס של בעלי הדירות לעניין קביעת כדאיות כלכלית, יותר משתי חמישיות מהדירות ומהרכוש המשותף, יכול לבקש ממנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית למנות שמאי פינוי ובינוי, שקובע אם העסקה כדאית ובאילו תנאים.

האם בעלי הדירות יכולים לראות את חוות הדעת הכלכלית?

כן, בשלב ההפקדה. לפי תקן 21.1, חוות הדעת שעל פיה מופקדת התכנית מתפרסמת יחד עם מסמכי התכנית, ומשרד המשפטים ביקש להנחות את מוסדות התכנון לפרסם אותה, אחרי שנבדקה ואושרה, כדי שהתחשיב והרווח הצפוי יהיו גלויים גם לבעלי הדירות.

 

מקורות שצוטטו במאמר (4)

 

מילון מושגים

תקן 21.1
תקן של מועצת שמאי המקרקעין לבדיקה שמאית כלכלית של תכנית פינוי בינוי, בתוקף מ-13 ביוני 2022.
רווח יזמי
הרווח הצפוי ליזם מהפרויקט, אחרי התמורה לבעלי הדירות וכל העלויות. לפי התקן הוא נבחן ביחס לתמריץ הנדרש לביצוע.
תמריץ ראוי
שיעור רווח יזמי שמספיק כדי שהפרויקט יבוצע. השמאי קובע אותו לפי מסמך הרווח המזערי של השמאי הממשלתי הראשי, עם אפשרות לסטות בנימוק.
דירה אופיינית
דירה טיפוסית בבניין המיועד להריסה, בלי הצמדות מיוחדות. הצמדות של דירות מסוימות נבחנות בנפרד.
מועד קובע
התאריך שלפיו נערכת השומה. בחלק א' של התקן, סמוך ככל האפשר להפקדת התכנית ולא יותר מחצי שנה לפני ההחלטה עליה, אלא אם נתבקש מועד קובע אחר.
טבלת רגישות
טבלה שמציגה את התמורה לבעלי הדירות מול הרווח היזמי בכמה תרחישים, כדי לסייע למוסד התכנון ולצדדים.
שמאי פינוי ובינוי
שמאי שממנה מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לבקשת רוב מיוחס לעניין קביעת כדאיות כלכלית (יותר משתי חמישיות מהדירות ומהרכוש המשותף), כדי לקבוע אם עסקת פינוי ובינוי כדאית.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את נוסח התקן והדין במועד הכתיבה. מסמך הרווח היזמי המזערי מתעדכן מעת לעת, והמידע המובא אינו ייעוץ משפטי או שמאי.

פרויקט פינוי בינוי בבניין שלכם?

לימור ארבל, עורכת דין ושמאית מקרקעין, מלווה בעלי דירות בבדיקת הכדאיות, התמורה וההסכם מול היזם. לתיאום פגישה: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.