תקנון בית משותף: תקנון מצוי או מוסכם, מה כתוב בו ואיך משנים אותו

שני בניינים זהים באותו רחוב. באחד, הדייר בקומה העליונה בנה פרגולה על הגג ומשתמש בו לבדו. בשני, כל הדיירים עולים לגג לתלות כביסה. ההבדל ביניהם לא נמצא בבטון, אלא במסמך שרוב הדיירים מעולם לא פתחו, תקנון בית משותף. התקנון קובע מה שייך למי, איך מתקבלות החלטות, כמה כל דירה משלמת ומה מותר לשנות. כשלא נרשם תקנון מוסכם, חל התקנון המצוי שבחוק, וההבדל בין השניים יכול להיות משמעותי. המאמר מסביר מה זה תקנון בית משותף, מה ההבדל בין תקנון מצוי לתקנון מוסכם, מה קובע התקנון המצוי, מה בודקים בתקנון לפני קניית דירה, איך משנים אותו ואיך רושמים את השינוי, ומה עושים כשיש מחלוקת.

עיקרי הדברים

  • בלי תקנון מוסכם רשום, חל התקנון המצוי – שמופיע בתוספת לחוק המקרקעין[1]
  • שינוי תקנון דורש רוב מיוחד – בעלי דירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם[1]
  • הצמדה של רכוש משותף לדירה – ככלל, רק בהסכמת כל בעלי הדירות, למעט חריגים כמו הרחבת דירה[1]
  • תקנון רשום מחייב גם קונים עתידיים – ורישומו כרוך באגרה של 163 ש"ח[1][2]

 

מה זה תקנון בית משותף ולמה הוא חשוב?

לפי חוק המקרקעין, בית משותף מתנהל על פי תקנון שמסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת הזכויות והחובות שלהם בקשר לבית[1]. זו "החוקה" של הבניין: היא קובעת איך בוחרים נציגות, איך מתכנסת אסיפה, איזה רוב נדרש להחלטות, איך מתחלקות ההוצאות, ואילו חלקים של הרכוש המשותף צמודים לדירות מסוימות.

התקנון נכנס לתמונה כבר ברישום בית משותף. לבקשה לרשום בית בפנקס הבתים המשותפים מצרפים את תקנון הבית, או הודעה שהמבקשים מאמצים את התקנון המצוי[3]. ולתקנון שנרשם יש כוח מיוחד: תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי מי שנעשה בעל דירה אחר כך[1]. כלומר, מי שקונה דירה בבניין מקבל את התקנון כמות שהוא, גם אם לא ראה אותו מעולם.

לא לכל בית משותף יש תקנון מוסכם. לפי הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, כשלא נרשם תקנון, חל התקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין, ובתיקים עד שנת 1969, כולל, יופיע הסכם במקום תקנון, אם קיים[4].

 

מה ההבדל בין תקנון מצוי לתקנון מוסכם?

התקנון המצוי הוא תקנון "ברירת מחדל" שקבע המחוקק. הוא חל בכל מקום שלא נרשם בו תקנון לפי סעיף 62 לחוק, ובמידה שבתקנון שנרשם אין הוראה בנושא מסוים[1]. כלומר, גם בבניין עם תקנון מוסכם, התקנון המצוי ממלא את החסר.

התקנון המוסכם הוא תקנון שבעלי הדירות עורכים בעצמם. לפי החוק, הם רשאים לערוך תקנון ולשנות את הוראותיו ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם[1]. אבל לרוב הזה יש גבולות: אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות, או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק, אלא בהסכמתם. ואין לקבוע הצמדה של חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה מסוימת אלא בהסכמת כל בעלי הדירות[1]. לכלל הזה יש חריג חשוב: לשם בנייה שמטרתה הרחבת דירה, בעלי שלושה רבעים מהדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם רשאים להחליט על הצמדת חלקים מהרכוש המשותף לאותה דירה, ולבניית ממ"ד הרוב הנדרש נמוך יותר[1]. וחלק שכבר הוצמד לדירה אפשר להעביר לדירה אחרת בבית בלי הסכמת השאר, בהליך של תיקון צו הרישום[1]. תקנון אפשר לרשום גם כשכל הבית בבעלות אדם אחד[1], וקבלנים עורכים לא פעם את התקנון המוסכם מראש ורושמים אותו כשהם עדיין הבעלים הרשומים של הבית.

נושא תקנון מצוי תקנון מוסכם
מי קובע החוק, בתוספת לחוק המקרקעין בעלי הדירות, או הבעלים היחיד של הבית
מתי חל כשלא נרשם תקנון מוסכם, או בנושא שהתקנון המוסכם לא מסדיר מרגע שנרשם בפנקס הבתים המשותפים
הצמדות לדירות אין הצמדות של חלקים מסוימים אפשר, ככלל בהסכמת כל בעלי הדירות, אבל לא של חדרי מדרגות, מעלית, מקלטים ומתקנים לכולם
חלוקת ההוצאות לפי יחס שטח הרצפה של הדירה, כברירת המחדל שבחוק אפשר לקבוע שיעור אחר
שינוי באמצעות רישום תקנון מוסכם ברוב של שני שלישים מהרכוש המשותף, בכפוף לחריגים

המקור: סעיפים 55, 57, 58, 62, 63, 64 ו-71ב לחוק המקרקעין[1].

 

מה קובע התקנון המצוי?

התקנון המצוי קצר יחסית, אבל הוא מסדיר את רוב השאלות היומיומיות. בעניין שינויים בדירה, בעל דירה אינו רשאי לעשות בדירתו שינויים או תיקונים שפוגעים ברכוש המשותף, מסכנים אותו או משנים את ערכו, אלא בהסכמת האסיפה הכללית. שינוי שפוגע בדירה אחרת דורש את הסכמת בעל אותה דירה, וכל שינוי אחר אפשר לעשות על דעת עצמו[1]. בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות לבצע תיקון בבית או ברכוש המשותף שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו, וחייב להרשות שיבוצעו בדירתו העבודות ההכרחיות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף[1].

בעניין ניהול הבית, התקנון המצוי קובע שבעלי הדירות יקיימו אסיפה כללית פעם בשנה, והראשונה בתוך שלושה חודשים מרישום הבית. הנציגות חייבת לכנס אסיפה שלא מן המניין אם דרשו זאת בעלי שליש מהדירות לפחות. ההודעה על אסיפה נמסרת ארבעה ימים לפחות מראש, ואסיפה חוקית כשמשתתפים בה בעלי מחצית מהדירות לפחות. ההודעה יכולה לקבוע שאם לא יהיה מניין, האסיפה תתקיים בשעה אחרת באותו יום, ואז היא חוקית בכל מספר משתתפים. ההחלטות מתקבלות ברוב דעות, ולכל דירה קול אחד[1].

האסיפה הרגילה בוחרת נציגות של חבר אחד עד חמישה, ובנציגות של יותר מאחד נבחר גזבר. ובעניין הכסף, הגזבר מנהל פנקס הכנסות והוצאות, מפקיד את ההכנסות בחשבון בנק על שם הבית ועורך דוח כספי פעם בשישה חודשים, וכל בעל דירה רשאי לעיין בחשבונות[1]. עוד הוראה חשובה: החלטה שמטילה על בעל דירה חובות או תשלומים שלא פורשו בחוק או בתקנון, או שמשנה את זכויותיו, אינה תקפה לגביו בלי הסכמתו[1].

רוצים לערוך או לשנות תקנון לבניין?

לימור ארבל, עורכת דין ושמאית מקרקעין, עורכת תקנון מוסכם או שינוי בתקנון, בודקת את הרוב הנדרש ומגישה את הבקשה לרישום. לתיאום פגישה: 077-803-8648

 

מה כדאי לבדוק בתקנון לפני שקונים דירה?

הבדיקה הראשונה היא ההצמדות. תקנון מוסכם יכול לקבוע שהגג צמוד לדירה העליונה, שהחצר צמודה לדירת הקרקע, או שמקומות חניה צמודים לדירות מסוימות[1]. מי שקונה דירה בלי הצמדה כזו לא יכול להניח שישתמש בגג או בחצר, ומי שקונה דירה עם הצמדה צריך לוודא שהיא רשומה בתקנון ומסומנת בתשריט, כפי שמוסבר לגבי הצמדת חניות ומחסנים.

הבדיקה השנייה היא חלוקת ההוצאות. לפי החוק, החלק של כל דירה ברכוש המשותף וחלקה בהוצאות נקבעים לפי יחס שטח הרצפה שלה לשטח הרצפה של כל הדירות, אלא אם נקבע בתקנון שיעור אחר[1]. תקנון מוסכם יכול לשנות את היחס הזה, למשל כשלדירה מסוימת הוצמדו שטחים גדולים.

הבדיקה השלישית רלוונטית למי שקונה מקבלן. לפי חוק המכר (דירות), מוכר שהתקנון שחל על הבית, או שהוא מתכוון להחיל עליו, מבטל או משנה הוראה של התקנון המצוי באחד מכמה נושאים, חייב לכלול פרטים על כך במפרט או בחוזה. הנושאים הם הוצאת חלק מהרכוש המשותף, שיעור החלק ברכוש המשותף הצמוד לדירה, שיעור ההשתתפות בהוצאות, סדרי קבלת החלטות, וכל עניין אחר שקבע השר בצו[5]. ומוכר שלא מסר את הפרטים האלה ייחשב, למרות האמור בחוזה, כמי שהתחייב שהוראות התקנון המצוי יחולו באותו עניין[5].

✅ מה בודקים בתקנון לפני חתימה על חוזה

  • האם נרשם תקנון מוסכם, או שחל התקנון המצוי
  • אילו חלקים מהרכוש המשותף צמודים לדירה, ואילו לדירות אחרות
  • מה שיעור ההשתתפות של הדירה בהוצאות הבית המשותף
  • האם התקנון מגביל שימושים, למשל בגג או בחצר
  • האם נרשמו שינויים בתקנון אחרי הרישום המקורי
  • בקנייה מקבלן: האם השינויים מהתקנון המצוי פורטו במפרט או בחוזה

 

איך משנים תקנון בית משותף ואיך רושמים את השינוי?

הצעד הראשון הוא לראות את התקנון הקיים. את מסמכי הבית המשותף, ובהם צו הרישום, התקנון והתשריט, אפשר להזמין בשירות מקוון של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין[4], והאגרה לעותק ממוחשב של מסמכי התיק היא 39 ש"ח[2]. הצעד השני הוא לנסח את השינוי ולוודא שיש לו רוב: בעלי דירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם, ובשינוי שמוסיף הצמדה, ככלל, הסכמת כולם[1]. נקודת מוצא טובה היא דוגמה לתקנון מוסכם לבית משותף, שאותה מתאימים לבניין הספציפי.

הצעד השלישי הוא הרישום. לפי תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), בקשה לרישום תקנון מוסכם או לשינוי הוראות התקנון מוגשת למפקח על רישום המקרקעין, אגב בקשה לרישום הבית או לתיקון הרישום, או בבקשה נפרדת. כל חתימה על הבקשה מאומתת כמו חתימה על שטר עסקה. אם המפקח מצא שעורכי התקנון זכאים לבקש את הרישום ושאין מניעה, הוא מורה על רישום התקנון או השינוי ועל תיקון הצו[3]. האגרה היא 163 ש"ח לרישום תקנון מוסכם, ו-163 ש"ח לרישום תיקון בתקנון שנרשם[2].

שינוי שלא נרשם עשוי לחייב את מי שהסכימו לו כהסכם ביניהם, אבל הכוח המיוחד כלפי קונים עתידיים שמור לתקנון ולשינוי שנרשמו[1]. ומי שחושב לנצל רוב כדי לשנות את חלוקת ההוצאות או לגרוע מזכויות של דייר מסוים, צריך לזכור את המגבלה: חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק, וגם שינוי בזכויות של בעל דירה, טעונים את הסכמתו[1].

 

מה עושים כשיש מחלוקת על התקנון?

החלטה של בעלי הדירות שהתקבלה לפי התקנון ונרשמה בספר ההחלטות מחייבת כל בעל דירה, גם מי שקנה את דירתו אחרי שההחלטה התקבלה. ספר ההחלטות פתוח לעיון של כל בעל דירה בכל עת סבירה[1]. לכן הדבר הראשון בכל מחלוקת הוא לבדוק מה נכתב בתקנון ומה הוחלט בפועל.

כשהמחלוקת נמשכת, החוק קובע לאן פונים. סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון, או לפי סעיפים מסוימים בחוק, כמו החובה להשתתף בהוצאות, מוכרע בידי המפקח על רישום המקרקעין[1]. ואם בבניין אין נציגות, או שהנציגות אינה פועלת, המפקח רשאי למנות נציגות, ובבניין שהתקנון שלו קובע בחירת נציגות באסיפה כללית, ככלל רק אחרי שכינס אסיפה והנציגות לא נבחרה[1], ובקשה כזו פטורה מאגרה[2]. ההחלטה איך לפעול, מול המפקח, בגישור או בדרך אחרת, תלויה בסוג המחלוקת, כפי שמוסבר לגבי סכסוך שכנים בבית משותף.

 

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין תקנון מצוי לתקנון מוסכם?

התקנון המצוי הוא התקנון שבתוספת לחוק המקרקעין, והוא חל כשלא נרשם תקנון מוסכם, או בנושא שהתקנון המוסכם לא מסדיר. התקנון המוסכם הוא תקנון שבעלי הדירות עורכים ורושמים בעצמם, והוא יכול לקבוע, למשל, הצמדות של חלקים מהרכוש המשותף לדירות מסוימות ושיעור אחר של השתתפות בהוצאות.

איזה רוב צריך כדי לשנות תקנון בית משותף?

לפי חוק המקרקעין, תקנון מוסכם נערך ומשתנה ברוב של בעלי הדירות ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם. אבל הצמדה של חלק מהרכוש המשותף לדירה מסוימת מחייבת, ככלל, הסכמה של כל בעלי הדירות (למעט חריגים, כמו הרחבת דירה ברוב של שלושה רבעים מהדירות), וקביעת חובות, תשלומים או שינוי זכויות שלא פורשו בחוק מחייבים את הסכמת מי שנפגע מהם.

איך יודעים איזה תקנון חל על הבניין?

מזמינים את מסמכי הבית המשותף בשירות המקוון של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. בתיק הרישום נמצאים צו הרישום, התקנון והתשריט, ואם נרשמו תיקונים, יש גם תיקי תיקון. אם לא נרשם תקנון מוסכם, חל התקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין.

האם התקנון מחייב גם מי שקנה דירה אחרי שהוא נרשם?

כן. לפי חוק המקרקעין, תקנון וכל שינוי בו ניתנים לרישום, ומשנרשמו, כוחם יפה גם כלפי מי שנעשה בעל דירה אחר כך. גם החלטה של בעלי הדירות שהתקבלה לפי התקנון ונרשמה בספר ההחלטות מחייבת מי שקנה דירה אחרי קבלתה.

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

תקנון מצוי
התקנון שבתוספת לחוק המקרקעין, שחל על בית משותף שלא נרשם לו תקנון מוסכם, ובנושאים שהתקנון המוסכם לא מסדיר.
תקנון מוסכם
תקנון שבעלי הדירות, או הבעלים היחיד של הבית, עורכים ורושמים בפנקס הבתים המשותפים, ושגובר על התקנון המצוי בנושאים שהוא מסדיר.
רכוש משותף
כל חלקי הבית המשותף חוץ מהחלקים הרשומים כדירות, ובכלל זה הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, חדרי המדרגות, המעליות והמקלטים.
נציגות הבית המשותף
הגוף שמנהל את ענייני הבית ומשמש מורשה של כל בעלי הדירות בעניינים של החזקתו וניהולו.
אסיפה כללית
כינוס של בעלי הדירות. לפי התקנון המצוי מתקיימת פעם בשנה, ומקבלת החלטות ברוב דעות, קול אחד לכל דירה.
ספר ההחלטות
הרישום של החלטות בעלי הדירות. החלטה שנרשמה בו מחייבת כל בעל דירה, גם מי שקנה אחרי קבלתה.
המפקח על רישום המקרקעין
הגורם שרושם תקנון ושינויים בו, ומכריע בסכסוכים בין בעלי דירות על זכויותיהם וחובותיהם לפי התקנון.

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את המצב המשפטי ואת האגרות במועד הכתיבה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של הבניין הספציפי.

שאלה על התקנון של הבניין שלכם?

לימור ארבל, עורכת דין ושמאית מקרקעין, בודקת את התקנון ואת תיק הבית המשותף לפני קנייה, ומלווה בעלי דירות בעריכת תקנון מוסכם וברישומו. לתיאום פגישה: 077-803-8648

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.