הפקעות מקרקעין על ידי הרשות: כך תמקסמו את הפיצויים שלכם

קבלת הודעה רשמית על הפקעת מקרקעין מצד רשות מקומית או ממשלתית מעוררת באופן טבעי חרדה ואי ודאות. אם קיבלתם הודעה כזאת, עליכם לקחת עורך דין מטעמכם שיעבור על הפנייה, וייתן לכם את תמונת המצב המשפטית המדויקת.

 

הבנת מנגנון ההפקעה המאבק בין הריבון לבעלי הקרקע

הפקעת קרקעות בישראל מתבצעת לרוב מכוח שתי מערכות דינים עיקריות. המערכת הראשונה היא חוק התכנון והבנייה אשר משמש בדרך כלל רשויות מקומיות לצורך הקמת מבני ציבור סלילת כבישים עירוניים ופיתוח שטחים פתוחים. המערכת השנייה נשענת על פקודת הקרקעות רכישה לצרכי ציבור והיא נעשית בעיקר על ידי המדינה וגופים מטעמה (כמו חברת נתיבי ישראל או רכבת ישראל) לפרויקטים בקנה מידה לאומי.

הבנת ההבדל בין שני המסלולים הללו היא הצעד הראשון, היות ולכל מסלול יש כללים שונים לגבי שלבי פרסום הודעות ברשומות, מועדי תפיסת החזקה, ואופן חישוב התשלומים לבעלים. למשל סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבנייה מאפשר לוועדה מקומית להפקיע עד 40 אחוזים משטח מגרש ללא תשלום פיצוי. לעומת זאת, סעיף 20 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) מאפשר למדינה להפקיע ללא פיצוי עד 25 אחוזים בלבד.

למרות שמדובר במדינה וכיסיה העמוקים, הרשות המפקיעה אינה ממהרת להציע את הסכום המקסימלי האפשרי. היא מסתמכת על שומות מטעם עובדים מטעמה אשר תפקידם לשמור על הקופה הציבורית ולצמצם הוצאות. במקרים מסוימים קיימת עילה משפטית להגיש התנגדות לעצם ההליך במטרה לבטלו או לצמצם את היקפו. מצבים אלו מתקיימים כאשר הצורך הציבורי בקרקע אינו ברור מספיק או כאשר ניתן להשיג את אותה מטרה באמצעים חלופיים.

מעבר למאבק על גובה התשלום, קיימת זכות משפטית נוספת וחשובה והיא זכות ההשבה. אם הקרקע שלכם נלקחה למטרה ציבורית מסוימת, אך הרשות זנחה את התוכנית ולא השתמשה בשטח לאורך זמן, ייתכן וקמה לכם הזכות לדרוש את ביטול ההליך ואת השבת הקרקע לידיכם או לחלופין לדרוש תשלום נוסף בגין כך (ראו בג"ץ קרסיק).

 

ירידת ערך מקרקעין הנזק הסמוי מן העין

מעבר ללקיחה הישירה של הקרקע קיים מנגנון נוסף של פגיעה בנכסים אשר מחייב התייחסות קפדנית. החוק קובע (סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה) כי ניתן לדרוש תשלומים במקרה שבו תוכנית מתאר פוגעת בשווי הנכס, גם אם השטח שלכם לא נלקח בפועל.

⭐ שימו לב ⭐

מצב זה רלוונטי במיוחד לבעלי חלקות הגובלות באזור המיועד לפיתוח אשר סובלים מהשלכות התוכנית. דרישה בגין ירידת שווי, דורשת היערכות מוקדמת וקפדנית, שכן החוק מגביל את זכות התביעה לתקופה של שלוש שנים בלבד מיום תחילת תוקפה של התוכנית הפוגעת.

נדרש לשם כך ידע נרחב בתחום שירותי שמאות מקרקעין כדי להוכיח את הקשר הישיר בין התוכנית לנזק.

 

סוגיית ההפקעה החלקית והפגיעה ביתרת המגרש

במקרים רבים הרשות אינה לוקחת את כל המגרש אלא נוגסת רק בחלק ממנו לצורך צרכי ציבור. הפגיעה במקרה כזה אינה מסתמכת אך ורק על אובדן השטח עצמו אלא משפיעה ישירות על יתרת החלקה שנשארת בידיכם. שטח קטן יותר עלול לשנות את אפשרויות הניצול של המגרש להפחית את אחוזי הבנייה המותרים או ליצור צורה הנדסית המקשה על תכנון יעיל. יתרה מכך חוק התכנון והבנייה כולל מנגנון הגנה קובע כי אין להפקיע חלק ממגרש אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש ולא ניתן יהיה לנצל אותה באופן סביר.

במקרים בהם אנו מוכיחים כי השטח הנותר אינו ראוי לשימוש כלכלי או תכנוני אנו דורשים מהרשות המפקיעה לרכוש את המגרש בשלמותו ולשלם תמורה על הכל או לחלופין לבטל את לקיחת הקרקע לחלוטין.

 

ידע תכנוני ככלי משפטי

כעורכת דין בעלת השכלה ורקע מעמיק בהערכת שווי נכסים, אני רואה חשיבות עליונה בשילוב בין שני התחומים בכל תיק. הניתוח המשפטי של חוקיות ההליך חייב להיות מגובה בהבנה כלכלית ותכנונית מלאה. כאשר אנו מנהלים משא ומתן מול נציגי הממשלה או מופיעים בפני ועדות השגה השליטה המוחלטת במושגים התכנוניים מאפשרת לנו לאתגר את התחשיבים של הרשות בצורה אפקטיבית.

הגישה המקצועית שלי מבוססת על ירידה פיזית לשטח. אני מקפידה לבקר בכל נכס שעומד בפני תהליך שכזה ולא מסתמכת אך ורק על תשריטים מסמכים משרדיים או תצלומי אוויר. הביקור במקום מאפשר לי לזהות אלמנטים שגורמים העובדים ממשרדם עשויים להחמיץ. אני בוחנת את השטח כדי למצוא זכויות בנייה שלא נוצלו השקעות מיוחדות במבנה או פוטנציאל תכנוני עתידי. הנתונים הללו מתורגמים ישירות לטיעונים משפטיים מוצקים שמטרתם להגדיל את הסכום המוצע לכם.

 

שלבי העבודה המקצועיים כיצד עורך דין פועל למקסום התמורה

התמודדות יעילה עם הליכים מטעם הרשות מחייבת פעולה שיטתית ומבוססת נתונים. בשלב בחינת הסטטוס התכנוני עורך דין ינתח לעומק את נסח הטאבו תוכניות מתאר רלוונטיות ואת התשריטים המצורפים להודעה הרשמית. המטרה היא לוודא שכל הזכויות הקנייניות רשומות כהלכה. תיעוד זה ישמש בסיס לדרישה מקיפה וימנע ניסיונות הפחתה מצד נציגי המדינה.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שאלות ותשובות
התשובה היא חיובית בהחלט. סמכות ההפקעה היא כלי המאפשר למוסדות השלטון לקחת בעלות על קרקע פרטית לטובת צרכי ציבור גם אם הבעלים מתנגדים לכך. סמכות זו מותנית בקיום הליך חוקי תקין ובתשלום תמורה כספית הולמת. ישנם מצבים בהם ניתן לעצור את התהליך אם מוכח משפטית שאין צורך ציבורי אמיתי.
החוק מחייב את הרשות לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת תוך תשעים ימים מיום תפיסת החזקה בשטח. הסכום שאינו שנוי במחלוקת הוא ההערכה הראשונית שמבצעת הרשות בעצמה. יתרת התשלום עליה מתנהל מאבק משפטי תשולם רק לאחר סיום ההליכים שעשויים להימשך זמן רב.
בתי המשפט אינם נוטים לאשר תשלומים בגין עוגמת נפש או סבל נפשי בהליכים אלו. העמדה המשפטית הרווחת היא שהתמורה הכספית על שווי הנכס וכיסוי הוצאות ההעברה אמורים לפצות על הפגיעה הכלכלית הכוללת. לכן המאמץ המשפטי הממוקד צריך להיות בהגדלת בסיס התחשיב על הנכס והנזקים הפיזיים הנלווים.
בהחלט. כיום ההלכה הפסוקה קובעת כי חלה תקופת התיישנות של שבע שנים על תביעות לקבלת כספים בגין קרקע שהופקעה. מרוץ הזמנים הזה מתחיל לכל המאוחר במועד שבו הגוף הציבורי תפס בפועל את החזקה בשטח. המתנה מעבר לתקופה זו עלולה להוביל לאובדן מוחלט של כספיכם ולכן יש לפעול משפטית במהירות.
אהבת? רוצה לשתף את המאמר?
שתף בוואטספ
עוד לימור ארבל
עורכת דין לימור ארבל

עו"ד לימור ארבל, בעלת LL.B במשפטים, שמאית מקרקעין בעלת ותק וניסיון רב בתחום שמאות המקרקעין, מגשרת מוסמכת וחברה בלשכת שמאי המקרקעין ובלשכת עורכי הדין בישראל.

מאמרים נוספים בנושא
רוצים לשמוע עוד? השאירו פרטים עכשיו!
עו״ד לימור ארבל
עו״ד לימור ארבל
מחובר/ת
להתחלת שיחה עם עו״ד לימור ארבל בוואטספ מלאו את הטופס כאן.